העלאת המע"מ הצפויה ב-1 לינואר 2025 משיעור של ל17% ל-18%, צפויה להגדיל את הגבייה בכ-7.2 מיליארד שקל, כך לפי הערכת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
יחד עם זאת, באוצר מציינים כי קיים מתאם שלילי בין שיעור המע"מ לגביית המע"מ, וכך העלאת המע"מ עלולה להביא להתגברות ההתחמקות משיעור המס. "מעבר לירידה בצריכה, שנגרמת בעקבות העלאת שיעור המע"מ, קיים חשש שהעלאת שיעור המע"מ פוגמת באכיפה ומגבירה את היקף ההתחמקות מתשלום המס", כך לפי סקירת האוצר.
נכון להיום שיעור המע"מ בישראל הוא 17%, שנחשב נמוך לעומת ממוצע מדינות האיחוד האירופי של 21.8%, בעוד שבמדינות ה-OECD שאיינן חברות באיחוד השיעור הממוצע היה 14.6%. אלא שהצורך לכסות את הגרעון שעלה מעבר ליעד של האוצר, וצפוי להמשיך לעלות בצל הוצאות המלחמה, מאלץ את הממשלה להעלות את גובה המס.
לפי האוצר, ההטבה הגדולה ביותר היא הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הטבה זו מהווה 52% מסך עלות ההטבות במע"מ.
ההטבה השנייה בגודלה היא על שירותי תיירות, והיא מהווה 23% מסך עלות ההטבות. בתחזית המקבילה לשנת 2022 ההטבה על שירותי תיירות הייתה ההטבה הקטנה ביותר בגובה של 0.66 מיליארד שקל, פחות מחצי משווי ההטבה כיום.
ההטבה על רכישות מחו"ל דרך האינטרנט היא ההטבה השלישית בגודלה שמהווה 13% מסך ההטבות.
לפי האוצר, ביטול ארבעת ההטבות האלו היה מממן הפחתת שיעור המע"מ ביותר מנקודת אחוז.
ומי נושא בעיקר הנטל?
לפי סקר הוצאות משקי בית, העשירון העשירי שילם כ-16% מסך גביית המע"מ בשנת 2021 בעוד שחלקו בהכנסה ברוטו עמד על 27.6%. לעומתו, כל אחד משני העשירונים הנמוכים שילם כ-7% מסך הגבייה, הרבה יותר מחלקו בהכנסה ברוטו שעמד על כ-2.1% וכ-3.4% בהתאמה.