שוק המט"ח בישראל נסחר בתנודתיות גבוהה בשנה וחצי האחרונה, כשברקע חוסר היציבות הפוליטית והרפורמה המשפטית שהוצגה בינואר 2023. פתיחת המלחמה באוקטובר הגדילה את התנודתיות כששער הדולר אף חוצה את רף ה– 4 שקל לדולר, לראשונה מזה 9 שנים ומגיע ל – 4.08 בשיא.
עם התקדמות המלחמה ועסקת השבויים הראשונה, שסיפקה לשוק מעט אופטימיות להמשך, נחלש הדולר מול השקל עד לרמה של 3.6 (ותודות לתמיכה של ב"י שמכר יתרות דולרים).
מתחילת השנה נע הדולר שקל ברצועה של 3.6-3.8, כשהטריגר העיקרי לתנודת המטבע הוא גיאופוליטי - ביטחוני. מחזורי המסחר ירדו ותרמו לתנודתיות. המשקיעים הזרים, שמהווים נתח נכבד מהמסחר בדל"ש, פועלים פחות ונעדרים מהמסחר לא מעט ימים.
בתחילת החודש טיפס הדל"ש ל – 3.765 אך נחלש אל מתחת ל – 3.7 על רקע הציפייה לחתימה קרובה על עסקת החטופים והיעדר תגובה איראנית חריפה לתקיפה בסוריה בימים הראשונים שלאחר מכן. יחד עם זאת, בעקבות איומי איראן לתגובה קשה, שב והתחזק הדל"ש, וגם לאחר התגובה בליל ה– 14.4 (עם נזק מינימלי והשפעה שולית) נותר ברמה גבוהה (3.78~), בציפייה לתגובה ישראלית שהגיעה בסופ"ש האחרון ונתפסה ע"י השוק ככזו שתאפשר לאיראן להכיל את האירוע, לפחות לעת עתה. ציפיות השווקים לסיום האירוע הובילו גם להתמתנות במחירי הנפט, לאחר שעלו בחוזקה בימים הראשונים למערכה.
במקביל, שווקי המניות בעולם הוסיפו להתחזק מתחילת השנה, על אף התמתנות צפי הורדות הריבית לשנה הנוכחית בארה"ב (מ– 7 הורדות בתחילת השנה לכ– 2 הורדות כיום). הירידה בציפיות מגיעה על רקע המשך חוזקה בכלכלה האמריקאית, כששוק העבודה ונתוני הצמיחה מוסיפים להיות חזקים. האינפלציה מתמתנת, אך בקצב נמוך מציפיות השווקים, כפי שראינו בנתון האחרון שפורסם בשבוע שעבר. נתונים אלו תומכים בדולר גבוה במונחים היסטוריים ובתשואת עשר שנים אמריקאית גבוהה.
העלייה בשווקי המניות בעולם תומכת לרוב בשקל חזק, בשל הגדלת הגידור ע"י המוסדיים, אך ההשפעה של כך השנה הייתה שולית (בניגוד לשנים קודמות).
בישראל, שיעור האינפלציה במגמת ירידה בשנה וחצי האחרונה (כשנתון מרץ שפורסם שבוע שעבר הצביע על עלייה קלה, והפתיע את השווקים), כשהצמיחה והצריכה שנפגעו קשות בשל הלחימה מתאוששות מדי חודש על רקע שיחרור מרבית חיילי המילואים וחזרת הביקושים הכבושים מחודשי הלחימה הראשונים. יחד עם זאת, עדיין לא מדובר על חזרה מלאה שכן גורמים מקזזי צמיחה מקומית (לדוגמה נסיעות לחו"ל) נותרו ברמה נמוכה ביחס לתקופה שקדמה ללחימה.
הורדת הדירוג ע"י מודיס (והורדת התחזית על ידי פיץ’) לא השפיעו על המסחר במט"ח, דבר שמדגיש את ההשפעה של האירועים הגיאופוליטיים על פני הנתונים הכלכליים. בסופ"ש האחרון חברת הדירוג העולמית S&P הצטרפה למודיס והורידה את הדירוג של ישראל וכן סיפקה תחזית שלילית, אך גם זה לא השפיע על המסחר.
על רקע כל אלה, שיעור חשיפת המוסדיים למט"ח עלתה בחדות בשנה האחרונה (רכשו דולרים ותמכו בעליית שער הדולר), כשבתחילת 2022 שיעור החשיפה הממוצעת במסלול הכללי של קרנות ההשתלמות עמדה על כ - 21.4%, ובחודש שלפני המלחמה בכ– 24.5%. המגמה נמשכה גם ברבעון הרביעי של השנה לתוך 2024 כשהנתון האחרון מצביע על חשיפה ממוצעת של 25.5%. תמונה דומה נרשמה גם במסלולי הכלליים בקרנות הפנסיה והביטוח.
אז איך ממשיכים מכאן? נראה כי כל עוד חוסר הודאות יימשך, עם עשרות אלפי אזרחים מפונים בצפון ובדרום, התנודתיות תימשך, והדל"ש ימשיך להיסחר ברמות הנוכחיות (3.65-3.8~). עצירת הלחימה, חזרת החטופים, ונטישת הרפורמה המשפטית תחזיר את המשקיעים הזרים לשקל, ובמקרה כזה אנו צפויים לחזור לרמות של סוף שנת 2022, אז נסחר הצמד ב- 3.45 דולר לשקל. במקרה כזה, בשל הישענות המשק הישראלי על ייבוא מוצרים ואנרגיה מחו"ל, האינפלציה צפויה להוסיף להתמתן.
משתנה נוסף שמשחק תפקיד חשוב (אם כי בעוצמה פחותה מהמשתנים שצוינו מעלה) בתנועת המט"ח הוא פערי הריביות בין ישראל לעולם. בעוד שבחלק מהמדינות (אירופה בעיקר) ההורדה קרובה (הערכות מדברות על חודש יוני), הפער מול ארה"ב צפוי להישאר לטווח ארוך יותר ועל כן יקשה על התחזקות השקל לאורך זמן: פער הריביות עומד כעת על 1% לאחר שבנק ישראל הוריד את הריבית פעם אחת ב-0.25% והערכות המשקיעים הם להפחתה נוספת בפגישה הבאה.