חלק מהסיבות שהריבית במשק לא צפויה לרדת בקרוב, מלבד העלייה בציפיות האינפלציה, היא היצע הכסף, או מצרף הכסף הנזיל במשק. מחודש אוקטובר האחרון, עם פתיחת המלחמה, ועד מרץ 2024, חל גידול של 7% בכמות הכסף הנזיל שבידי הציבור.
תחת הגדרה זו נכנס העו"ש, המזומן, פיקדונות של עד שנה. קצב הגידול מהמלחמה ועד כה הוא של 14% שנתי. העלייה מתחילת המלחמה נרשמה אחרי יציבות בתשעת החודשים הראשונים של 2023, ועדיין הינה נמוכה יחסית לתקופת הקורונה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אומר כי "מדובר בתוספת משמעותית של כסף נזיל עם פוטנציאל להסטה לכיוון צריכה, ברגע שהתנאים יאפשרו זאת. כפי שציינו בעבר, גידול מהיר בהוצאות הממשלה תומך בגידול במצרף הכסף הנזיל. מדובר בהעברת תמיכות מהממשלה (מגוייסים, מפונים ועוד) וגידול בחסכונות משקי הבית. יחד עם זאת, מדובר בגידול מתון יחסית לתקופת הקורונה של 14% בששת החודשים הראשונים".
בבנק ישראל הסבירו בזמנו את העלייה החריגה בהיקף המזומן שבידי הציבור בתחילת הקורונה, בצורך של הציבור בביטחון בימי אי-הוודאות בתחילת המשבר, כאשר עיקר העלייה נרשמה לפני הסגר הראשון עם התפשטות הנגיף. כעת, נוכח אי הוודאות שמזמנת המלחמה אנו עדים לתופעה דומה.
כסף נזיל מספק לאנשים תחושת ביטחון בעתות אי וודאות, כמו גם הזהב. אם באוגוסט 2020 נרשם במחיר הזהב העולמי שיא של כל הזמנים, מאז נשבר השיא והזהב חצה את ה-1,400 דולר לאונקייה מוקדם יותר החודש. אפשר לשער בנוסף, כמו בתקופת הקורונה, גם עכשיו מפונים או זכאים למעשה עדיפים לעבוד, אפילו באופן חלקי, בשחור מבלי שזה ייפגע להם בחל"ת.
גם ללא נתון זה לחצי האינפלציה נותנים את שלהם. "למרות שבסביבה הנוכחית האינפלציה עדיין ממותנת (אינפלציית הליבה ללא מעורבות ממשלתית עלתה ב-2.2% שנה אחורה), במבט קדימה צפויה האצה", אומר כץ. "הסיבות: מדיניות פיסקאלית מרחיבה (ולא רק עבור הביטחון), שוק עבודה הדוק, עלייה הדרגתית במחירי השכירות ושיבושים בהספקה בין אם תקיפת החו’תים, ההגבלות מטורקיה, ומיעוט מספר חברות התעופה".