ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה״ב ג'ו ביידן<br>קרדיט: פלאש 90, מרים אלסטר
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה״ב ג'ו ביידן קרדיט: פלאש 90, מרים אלסטר

התגובה של השוק המקומי לתקיפה החריגה מאירן הייתה מתונה באופן יחסי, וזאת בהתחשב בכך שנרשמה כבר עלייה בפרמיית הסיכון לאורך השבוע הקודם (התפתחות שהשפיעה גם על החלטת הריבית), ועל רקע הצלחה מרשימה ביירוט התקיפה, שאינה מחייבת מתקפת נגד מיידית מצד ישראל. כמו כן, חלק מההסבר טמון להערכתנו בסימן שאלה סביבת התגובה הישראלית והאם הממשלה הישראלית תנצל את התיאום ושיתוף הפעולה המוצלח ביירוט המתקפה האירנית, לשיפור התיאום עם הממשל האמריקאי, וזאת בניגוד לגישה הלעומתית שאיפיינה את החודשים האחרונים.

ככל שהממשלה הישראלית תחזור לתיאום גבוה עם הממשל האמריקאי יהיו לכך השלכות חיוביות גם מבחינת הטווח הארוך (חיזוק הקואליציה האזורית כולל פתח להסכם עם סעודיה) וגם מבחינת הטווח הקצר, מה שיספק יותר לגיטימציה לפעילות הישראלית ויותר נכונות למתן הסיוע מצד ארה"ב. עם זאת, סביר שהשוק ימתין פרק זמן נוסף לבחינת המצב ובעיקר לאופי התגובה הישראלית, לפני שינוי נוסף כלפי מעלה/מטה בפרמיית הסיכון על הנכסים המקומיים. בשלב זה לא צפויה התערבות בשוק המט"ח אלא במידה ותירשם הידרדרות נוספת במצב שתלווה בפיחות מהיר של השקל.

שער החליפין של השקל פוחת במהלך החודש האחרון על רקע ההידרדרות הגיאו-פוליטית והתרחקות השגת הסכם להפסקת אש. עם זאת, השקל עדיין נע בטווח שאיפיין את החודשים האחרונים, וחשוב לציין כי פרמיית הסיכון בשוק המט"ח מושפעת גם מפוטנציאל המעורבות של בנק ישראל (בתרחיש של פיחות מהיר) ולכן היא מתונה באופן יחסי לזאת שנרשמה בשוק איגרות החוב. תגובה בולטת יותר נרשמה באיגרות החוב דולריות של ממשלת ישראל, עם קפיצה בתשואה באג"ח ל-10 שנים לכ-6.30% (מרווח גבוה של כ-175 נ"ב מול אג"ח ממשלת ארה"ב), תמחור אטרקטיבי גם ביחס לאג"ח השקלית המקבילה הנסחרת בסביבה של 4.70%.

מבחינת בנק ישראל, ההתפתחויות האחרונות מחזקות את ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, בהמתנה להתפתחות פרמיית הסיכון וסביבת האינפלציה. מעבר להשפעת הפיחות בשקל על האינפלציה, ניראה כי מידת הביטחון של בנק ישראל בהמשך התבססות האינפלציה בתוך היעד פחתה, וזאת כפי שציין הנגיד על רקע התאוששות מהירה יותר של הביקוש לעומת תגובה איטית יותר בצד ההיצע. השפעה זו עלתה גם מנתוני שוק העבודה האחרונים, שהצביעו כצפוי על המשך ירידה באבטלה ועלייה בתעסוקה, אך במפתיע הצביעו גם על האצה בשכר הממוצע (שאמנם מושפע מהרכב התעסוקה) לקצב גבוה של כ-9% בפברואר. העלייה המהירה בשכר על רקע המדיניות הפיסקאלית המרחיבה מציבים סיכון כלפי מעלה לאינפלציה בשנה הקרובה, ועקביים להערכתנו עם התמתנות הציפיות להפחתת ריבית לכ- 25-50 נ"ב בשנה הקרובה.

כפי שציינו בסקירה הקודמת, ההתפתחויות המקומיות והגלובליות הובילו לאחרונה לעליית תשואות מהירה יחסית, שילוב של ירידה בציפיות להפחת הריבית ועלייה בפרמיית הסיכון. לכן, על רקע עליית תשואות זו שמשקפת גם הערכה להורדת ריבית מתונה יותר, ניתן לנצל להערכתנו את עליית התשואות מרמתן הנוכחית להארכה הדרגתית של מח"מ התיק, ובאופן דומה לנצל את המשך העלייה בציפיות לאינפלציה שמתקרבות לגבול העליון של היעד, להקטנה הדרגתית של המשקל העודף של האפיק הצמוד ביחס לשקלי.

**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI**

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש