גירעון הממשלה בפברואר 2024 הגיע כבר ל–5.6% מהתוצר, כך עולה מנתונים שפרסם היום (א’) האוצר. מדובר בזינוק של 0.8% לעומת נתוני ינואר. נזכיר כי תחזית האוצר לסיום 2024 עומדת על 6.6%.
הוצאות המלחמה תרמו לעלייה בהוצאות הממשלה ל-49.2 מיליארד שקל בפברואר בלבד, ומתחילת השנה הוציאה 90.5 מיליארד שקל, לעומת 63 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב–2023.
בתוך כך, הלמ"ס פרסמה את האומדן השני לנתוני הצמיחה, שהצביעו על תיקון כלפי מטה ב-1.3% ברבעון הרביעי, כך שהתוצר של המשק התכווץ קצב שנתי של 20.7%.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות, אמר: "נתוני תקציב המדינה לחודש פברואר מעודדים, למרות שהגירעון השנתי המצטבר גדל ל-5.6 אחוזים מהתוצר. זאת, נוכח איתנות מפתיעה של צד ההכנסות. לאחר פגיעה חדה ברבע האחרון של השנה שעברה, אנו עדים להתאוששות בחודשיים הראשונים השנה, כך שההכנסות ממיסים קטנו רק ב-0.3% בהשוואה לתחילת השנה שעברה ויותר מכך – ההכנסות ממיסים עקיפים, המשקפים טוב יותר את פעילות המשק, אף רשמו עלייה של 4.0%. הנתונים הללו מצטרפים למדדי פעילות שונים, כגון המדד המשולב לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדדים מהירים על הוצאות משקי הבית דרך כרטיסי אשראי לדוגמא, המצביעים על כך שפעילות המשק מתאוששת הדרגתית, גם אם לא בצורה שוויונית.
"המגמה המסתמנת, ככל שתימשך, הולמת גם את דבריו של נגיד בנק ישראל, בהזדמנויות שונות, על יכולת ההתאוששות הטובה של המשק כפי שהתגלתה בהסלמות ביטחוניות בעבר. חשיבות נוספת יש לנתון החדש מבחינת חברות דירוג החוב, ששתיים מהן טרם פרסמו את החלטתן האם להוריד את דירוג החוב, וייתכן בהחלט כי יתחשבו בו לטובה לקראת ההחלטה. עם זאת, אין להתעלם מכך שתקציב 2024 טרם אושר והתארכות/התנהלות ההליך מקזזת מהשלכותיו החיוביות, יחסית לחששות שהיו, של ביצועי התקציב עד כה. כמו כן, חלק מהגידול שרשמו ההכנסות ממסי פעילות נבע, מן הסתם, בעליית משקלו של התוצר המקומי על חשבון הייבוא", אמר מנחם.