פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל<br>קרדיט: פלאש 90
פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל קרדיט: פלאש 90

אחרי שבנק ישראל הוריד את הריבית בפעם הראשונה בשיעור של 0.25% בחודש ינואר, מאז תחילת מסע העלאות הריבית בתחילת שנת 2022, בנק ישראל עומד בפני החלטה האם להמשיך בתוואי הורדות הריבית נוכח הירידה באינפלציה עמוק לתחום היעד.

בנק ישראל הדגיש בהודעה האחרונה בה הוריד ריבית, כי ינקוט בגישה זהירה לנוכח הסיכונים הקיימים להפתעת האינפלציה כלפי מעלה, כגון: המתיחות הגיאופוליטית, פיחות בשקל והמצב הפיסקאלי. עם זאת, כלכלני דויטשה בנק סבורים כי ההתפתחויות המאקרו כלכליות האחרונות, צפויות להוביל את בנק ישראל להוריד כבר בהודעה מחר את הריבית פעם נוספת ב-0.25%. בכך שינו כלכלני הבנק את התחזית שהחזיקו עד כה של הותרת הריבית ללא שינוי בהודעה הקרובה.

"השינוי בתחזית שלנו נשען על העובדה שהאינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מטה ונמצאת כעת מתחת לרף היעד העליון של בנק ישראל. לכן אנו סבורים כי למרות סיכונים מסוימים כמו ההשפעה השלילית של השיבוש בשרשראות האספקה, לבנק ישראל יש מספיק מרווח להוריד את הריבית פעם נוספת. עם זאת, אם מטבע השקל ירשום חולשה משמעותית בימים לפני המפגש, בנק ישראל עשוי להותיר את הריבית על כנה", כתבו כלכלני דויטשה בנק.

"השקל רושם התחזקות בשיעור של 4.5% אל מול הדולר מאז הירידה שלו באמצע חודש ינואר. השקל נסחר כעת ברמה של 3.62, 6% אחוז נמוך יותר מרמתו מלפני המלחמה. משכך, התחזקות השקל צפויה להפעיל לחץ כלפי מטה על שיעור האינפלציה. ההתכווצות החדה יותר בפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי והעובדה שהפעילות הכלכלית נמצאת מתחת לפוטנציאל שלה, יהיו גורם נוסף בהחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית בחודש פברואר", הוסיפו בדויטשה בנק.

במבט קדימה מעבר לחודש פברואר, בדויטשה בנק סבורים כי התמונה עבור בנק ישראל מסובכת יותר, כתוצאה מהתמשכות המלחמה ואי הוודאות שהיא מביאה עימה והחשש האפשרי להפתעת האינפלציה כלפי מעלה. "אנו סבורים כי בנק ישראל ינקוט בגישה זהירה וכי הריבית של בנק ישראל תעמוד על 3.5% בסוף שנת 2024. במידה ותחזית זאת תתממש אז מדובר בהורדת ריבית נוספת בשיעור מצטבר של 75 נקודות בסיס עבור שנת 2024".

התפתחויות גיאופוליטיות והמצב הפוליטי המקומי

"מאז מתקפת חמאס והתחלת המתחים הגיאופוליטיים, המלחמה התמקדה בעיקר בעזה. במבט קדימה, ישנם שלושה גורמים שיהיו במרכז תשומת הלב מבחינה גיאופוליטית. הנקודה הראשונה היא הפסקת האש הפוטנציאלית בין ישראל וחמאס, במיוחד בהקשר של פעולה צבאית מלאה ברפיח. הנקודה השנייה היא העתיד הפוליטי ברצועת עזה לאחר המלחמה. הנקודה השלישית היא תמונת המצב הפוליטית בישראל כגון גורל הממשלה הנוכחית.

"ביחס להפסקת האש המדוברת, ישנם ניסיונות תיווך אינטנסיביים בין הצדדים אך אלו נתקלים בקשיים בעקבות התנגדות בישראל לדרישת חמאס לסיום המלחמה ושחרור אסירים פלסטיניים רבים במסגרת העסקה. גם המתחים בגבול הצפון מול ארגון חיזבאללה רושמים עליית מדרגה, כאשר גם שר הביטחון הישראלי וגם מנהיג חיזבאללה מסמנים אפשרות לפתיחת מלחמה כוללת בין הצדדים.

"ביחס למצב הפוליטי ברצועת הזה לאחר המלחמה, סוגיה משמעותית נותרה מי יהיה אחראי על השלטון האזרחי ברצועה. זאת סוגיה בעלת חשיבות עבור ישראל ויחסיה עם השחקנים האזוריים השונים כדוגמת ערב הסעודית. עדיין לא ברור איזה כיוון ישראל תנקוט ביחס להנהגה הפוליטית ברצועת עזה. יש לומר כי ארצות הברית ושחקנים אזוריים אחרים, דוחקים בישראל לנצל את סיום המלחמה כהזדמנות להתחלת תהליך לייסוד מדינה פלסטינית.
ביחס למצב הפוליטי, טרם פרוץ המלחמה בין חמאס וישראל, אי היציבות במערכת הפוליטית במדינה ישראל בעקבות הרפורמה המשפטית היו הגורם המרכזי לתנועות בשוק ההון המקומי. עם זאת, כרגע התפתחויות חיצוניות הפכו להיות הגורם הקובע לתחזית המאקרו כלכלית", כתבו בדויטשה בנק.

מט"ח: "החלק הקל מאחורינו"

בדויטשה החזיקו בדעה חיובית ביחס לשקל מאז תחילת שנת 2024, וטענו בחודש ינואר כי לא מעט פרמיית סיכון מגולמת בשערו של השקל. "סברנו כי שיפור בסביבה הפוליטית וזרימות כספים בחזרה יספקו לו רוח גבית. כעת אנו זהירים יותר ומחכים להתפתחויות נוספות בגזרה הגיאופוליטית על מנת לקחת פוזיציית לונג שוב. במבט קדימה, אנו רואים עוד לא מעט פרמיית סיכון מגולמת בשקל שעשויה להיות מתומחרת מחדש, אך זאת תהיה תלויה בחדשות חיוביות ברורות לגבי המצב הפוליטי. יציאות כספים משוק החוב, פוזיציות מט"ח גבוהות על ידי מוסדיים והיקף השקעות זרות נמוך מוסברים על ידי עלייה בחששות הפוליטיים הפנימיים והחיצוניים. בעוד שהתקוות להפסקת אש עלו משמעותית בחודש ינואר, החדשות לאחרונה היו פחות חיוביות. בשבוע שעבר ישראל סירבה לשלוח משלחת מטעמה למצרים, לצד חשש בקהילה הבינלאומית מפעולה ישראלית ברפיח. גם המתיחות בגבולה הצפוני של ישראל התגברה בשבועות האחרונים. לסיכום, אנו רואים את יחס הסיכוי סיכון כפחות אטרקטיבי בהשוואה לתחילת השנה".

שני גורמי סיכון נוספים שמדאיגים את דויטשה בנק, הם הקלה מוניטרית על ידי בנק ישראל ורגישות השקל לשווקי המניות בארצות הברית.

"אנו משיקים סיקור אשראי על ישראל וממליצים על פוזיציית לונג על שוק החוב הממשלתי בישראל, בשל העובדה שהמרווחים של ישראל רחבים יותר בהשוואה למדינות עם דירוג אשראי נמוך יותר. מיצוב המשקיעים נותר חיובי ומעיד על כך שהיקף האחזקות של ישראל כחלק ממדינות השווקים המתעוררים ירד להיקף הנמוך ביותר מאז חודש אוקטובר ועדיין לא התאושש. על אף הציפיות שלנו להשפעה שלילית ממושכת על התקציב, אנו סבורים כי הרשויות בישראל ינקטו בגישה זהירה בטווח הבינוני וישמרו על יחס חוב תוצר תחת שליטה. אנו סבורים כי המרווחים הנוכחיים הם זולים גם במידה ונראה הורדת דירוג נוספת בדירוג האשראי של ישראל. חוזקות הגופים השלטוניים והמצב הפיסקאלי בישראל הינם גורמים תומכים מזה זמן רב בדירוג האשראי הגבוה של ישראל וההידרדרות האחרונה במצב הגיאופוליטי שיחקו תפקיד בהורדת הדירוג של מדינת ישראל", כתבו בדויטשה בנק.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש