קרדיט: depositphotos
קרדיט: depositphotos

בנק ישראל צפוי לפרסם ביום שני הקרוב את הודעת הריבית לחודש פברואר, והדעות בשוק המקומי לגבי ההחלטה חלוקות. נתוני האינפלציה המעודדים שפורסמו בינואר, והפתיעו מלמטה זה החודש השני ברציפות, תומכים בהורדת הריבית אחרי שהאינפלציה התכנסה לתחום היעד של בנק ישראל (1%-3%) והסתכמה ב-2.6% ב-12 החודשים האחרונים.

מעבר לכך הלחץ הפוליטי על פניו לא משחק תפקיד, אך תומך בהמשך הורדות הריבית בישראל. אלא שבארה"ב הורדת הריבית מתרחקת נוכח נתונים חזקים מהכלכלה, ובשוק המט"ח, לאחר שהשקל דילג על הורדת הדירוג של מודי’ס, הוא חזר להחלש. הטריגר היה נתוני הצמיחה שפורסמו מוקדם יותר השבוע והצביעו על התכווצות בצמיחה לנפש ב-2023, ועל התכווצות התוצר בשיעור של 19.4% ברבעון הרביעי של 2023.

"מדד חודש ינואר היה בסך הכל בציפיות, רק מעט מתחת לממוצע ציפיות החזאים, כך שהמדד לכשעצמו והתחזקות השקל לא משנים את הערכתנו כי בנר ישראל יותיר את הריבית על כנה בסוף פברואר, זאת על רקע ההאצה בפעילות הכלכלה בחודשיים האחרונים, העלייה המחודשת והחדה בביקוש לעובדים, והירידה החדה בציפיות השווקים להורדת ריבית קרובה בארה"ב ובאירופה", כך אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי חדר מסחר של בנק הפועלים. "נזכיר כי הנגיד, ירון, אמר לאחר החלטת הריבית האחרונה כי "קצב הורדת הריבית יהיה איטי ומדוד", ובכירי ב"י הדגישו לאחרונה, לא אחת, כי הורדת ריבית חדה ומהירה מדי שעשויה להוביל לעלייה מחודשת בתנודתיות בשווקים ולעליית האינפלציה( תהיה משמעותית יותר מסוכנת "מטעות לצד השני".

"בצד הגורמים הנוספים אשר אינם תומכים בהורדת ריבית נוספת בסוף החודש, נציין את ההסתברות הנמוכה מאד הגלומה בשווקים להורדת ריבית, ואת העלייה החדה שחלה לאחרונה בציפיות האינפלציה לאורך העקום", הוסיף שפריר.

גם עפר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, סבור כי בנק ישראל ימתין עם הורדות הריבית. "בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשני הקרוב, גם בשל התרחקות הצפי להורדות ריבית בעולם. להערכתנו הריבית תרד השנה, אך בקצב מתון מהצפוי בשוק ההון", אמר קליין.

מיטב ו-IBI רואים הורדת ריבית

הדילמה בפניה ניצב בנק ישראל בהחלטה הקרובה היא האם להוריד את הריבית פעם נוספת על רקע הירידה באינפלציה בכדי שלא להוביל לעלייה בריבית הריאלית ובכך לייצר סביבה מרסנת יותר, או להמתין לקבלת תמונה טובה יותר של סביבת האינפלציה, שצפויה להיות גבוהה יותר על רקע התאוששות הביקושים ושוק העבודה והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה, כאשר לעמדת המתנה יש תמיכה גם מהגורם הגלובלי עם הירידה בציפיות להפחתת הריבית בארה"ב ובגוש היורו.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, אומר כי "בחינת המשתנים העיקריים שציינה הועדה בהחלטה האחרונה מציבים להערכתנו הסתברות גבוהה יותר להפחתת ריבית של 25 נ"ב גם בהחלטה בשבוע הבא. ראשית, ערב ההחלטה הקודמת על הפחתת הריבית האינפלציה עמדה ברמה של 3.3%, ומאז הפתיעה כלפי מטה וירדה בחודשים האחרונים אל תוך היעד לרמה של 2.6%, וזוהי גם הסביבה שמאפיינת גם את מדדי האינפלציה הבסיסית. כמו כן, פרמיית הסיכון כפי שהיא נמדדת במרווח שבין אג"ח ממשלת ישראל נקובת דולר לבין אג"ח ממשלת ארה"בל-10 שנים, התמתנה בתקופה האחרונה וירדה מרמות השיא (נזכיר כי הועדה כיוונה להתייצבות בפרמיית הסיכון כתנאי שיאפשר הפחתת ריבית).

"בנוסף" מציין גוזלן, "בעת החלטת הריבית הקודמת שער החליפין של השקל מול הדולר נע ברמות דומות לאלו שנרשמו בתחילת השנה, סביב 3.61 שקלים לדולר, אך זאת על רקע התחזקות הדולר בעולם, שכן מול היורו והסל נרשם ייסוף של כ-3%. לפיכך, מכלול הגורמים מוביל אותנו להערכה כי ההסתברות להפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-4.25% גבוהה למדיי. מעבר לכך, אנו מצפים שאי הודאות הנובעת מהמלחמה, עלייה מסויימת בסביבת האינפלציה ודחיית הפחתת הריבית בארה"ב ובגוש היורו ימתנו את קצב הפחתת הריבית בהמשך השנה, ולכן מצפים להפחתת ריבית הדרגתית לרמות של 3.75%-3.5% עד לסוף השנה".

"פרמיית הסיכון של ישראל ירדה"

לדברי אלכס ז’בזינסקי, בשלו התנאים להורדת ריבית נוספת. "אם לא יתרחשו אירועים חריגים עד לפגישה הקרובה של בנק ישראל, להערכתנו, השיקולים בעד הורדת הריבית יגברו. האינפלציה חזרה אל תוך היעד. הקצב השנתי של האינפלציה על פי 3 ו-6 החודשים האחרונים מנוכה עונתיות עוד יותר נמוך מהאינפלציה השנתית ועומד על 1.1% ו-2.3% בהתאמה. הפעילות במשק אומנם מתאוששת, אך התוצר רחוק מהפוטנציאל שלו. השקל התחזק מול סל המטבעות לרמה שהיה בה בפעם האחרונה לפני שנה. בשוק הדיור רמת הפעילות נמוכה והמחירים עדיין במגמת ירידה. בשוק האשראי נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית. חששות בנק ישראל מפני איומים על יציבות פיננסית לא מתממשים, לפחות לעת עתה. אפילו הורדת הדירוג של מוד’יס לא גרמה נזק לשווקים המקומיים. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בשבוע האחרון. השקל מאוד חזק. הנפקות אג"ח ממשלתיות זוכות לביקושים חזקים במיוחד. מדד בורסת ת"א השיגו אחרי הודעת מוד’יס תשואה טובה יותר מאשר מרבית הבורסות בעולם. המרווחים בשוק הקונצרני נמוכים יותר מאשר לפני המלחמה.

"הממשלה אמורה בקרוב לאשר תקציב שעבר התאמות שזכו לגיבוי מצד בנק ישראל. התרחקות מתוואי ה-FED לא אמורה להיות מכשול כל עוד היא לא משפיעה על שע"ח של השקל (ובינתיים היא לא). אם בנק ישראל שוב יוריד את הריבית זה לא יהיה תקדים. בעשרים השנים האחרונות מדיניות הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב לא הייתה מסונכרנת חלק גדול מהזמן. בנק ישראל אומנם העביר מסר לפיו הריבית תרד באיטיות ובהדרגה, אך לאור הירידה המהירה באינפלציה והנסיבות האחרות הוא צפוי להתאים את המדיניות לנסיבות", אמר ז’בזינסקי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש