פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל<br>קרדיט: המכללה למנהל
פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל קרדיט: המכללה למנהל

נתוני האינפלציה המעודדים שפורסמו ביום חמישי האחרון בישראל, מצביעים כי קצב האינפלציה נכנס עמוק לתחום היעד של בנק ישראל, מה שתומך בהמשך הורדות הריבית מצד בנק ישראל. עם זאת, נראה כי בארה"ב הורדת הריבית מתעכבת, וייתכן ותהיה לכך השפעה על החלטת בנק ישראל בקשר להמשך תוואי הורדות הריבית.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי מעריך כי בנק ישראל ימתין ולא יוריד ריבית בהחלטה הקרובה החודש בצל רמת הסיכון הגבוהה של המשק. "מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר נותר ללא שינוי כפי תחזית לאומי. למרות ירידת סביבת האינפלציה נראה שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בסוף החודש על רקע המשך רמה גבוהה של סיכונים גיאופוליטיים. מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש ינואר, זאת לפי תחזית לאומי; מדובר בשיעור נמוך יותר מאשר ממוצע הקונצנזוס לעלייה בשיעור של 0.1%. בהתאם לכך, שיעור השינוי השנתי של המדד ב-12 החודשים האחרונים ירד מ-3.0% ל-2.6%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-2.7%, המדד לצרכן ללא דיור עלה ב-2.4% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-2.2%.

"במהלך 12 החודשים הקרובים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות בכ-2.0-2.5% ולהיות בקרבת מרכז יעד יציבות המחירים. על פי הערכה ראשונית, מדד חודש פברואר צפוי לעלות בכ-0.2-0.4%. סעיף מחירי דיור הכלול במדד עלה ב-0.2%, ובתוך כך מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.2% ומדד שכר דירה עלה ב- 0.4%. מדד הוצאות דיור אחרות, כגון: מיסים, תיווך, עריכת חוזים וביטוח ירד ב-1.2%. בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7% ועבור השוכרים החדשים (דירות בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.2%.

"להערכתנו, בנק ישראל ימתין להחלטת חודש אפריל על מנת להמשיך בהפחתת הריבית, זאת לנוכח הרמה של מדדי סיכון השוק של ישראל שעדיין מצויה ברמה גבוהה יחסית. ככל שהאינפלציה אכן תתכנס לתחזיתנו התואמת למרכז יעד יציבות המחירים, הדבר יאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית מכ-4.5% כיום לכ-3.5% בעוד כשנה", כתב בפמן.

גירעון הממשלה התרחב, אך הפגיעה בהכנסות הממשלה התמתנה

בחודש ינואר 2024 הסתכמה פעילות הממשלה בעודף של כ-2.5 מיליארד שקל, זאת לעומת עודף של כ-14.1 מיליארד שקל בינואר אשתקד, אשר היה חריג יחסית בהשוואה היסטורית, ונבע, בין היתר, מהכנסות חריגות בגובהן בתקופה זו.

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" בחודש אוקטובר 2023 זינקו הוצאות הממשלה בחדות, ולפחות בחודשי המלחמה הראשונים, הכנסות הממשלה נפגעו משמעותית. כך, קצב הגידול של הוצאות הממשלה (נתונים מקוריים במחירים שוטפים, במונחי ממוצע תלת חודשי נע) אשר נע בין כ-7%-9% בחצי השנה שקדמה לפרוץ המלחמה, ביחס לתקופה המקבילה, עלה לכ-26% בחודשיים האחרונים, וזאת, בין השאר, על רקע הכפלה של הוצאות מערכת הביטחון. לפי אומדני האוצר הוצאות המלחמה המצטברות הסתכמו בכ-31.2 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקל מיוחסים לחודש ינואר 2024.

"הכנסות הממשלה, שהצטמצמו בחודשים הראשונים של המלחמה, לנוכח דחיית תשלומי מסים, וירידה בגבייה, בשל התכווצות בפעילות הכלכלית (יבוא מוצרים וצריכת מוצרים ושירותים), התאוששו במידה מסוימת בחודשיים האחרונים. זאת, כפי הנראה, בשל ההתאוששות שחלה בשוק העבודה ובצריכה ביחס לחודשי המלחמה הראשונים, כך שקצב הירידה של ההכנסות (נתונים מקוריים במונחים נומינליים, במונחי ממוצע תלת חודשי נע לעומת התקופה המקבילה) התמתן בינואר 2024", כתב בפמן.

"לסיכום, הגירעון התקציבי, במונחים שנתיים, עלה בחדות בחודשים האחרונים בצל השלכות המלחמה. פעילות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בינואר 2024, הסתכמה במצטבר בגירעון של כ-89.1 מיליארד שקל (במונחים נומינליים), שהם כ-4.8% תוצר על-פי אומדני האוצר, זאת לעומת גירעון של כ-4.2% תוצר בחודש הקודם ועודף של כ-0.3% תוצר בינואר 2023. להערכתנו, הגירעון התקציבי בשנת 2024 יסתכם בכ-6% תוצר, כלו מר, מתחת לתקרת הגירעון שהוצגה על-ידי האוצר, העומדת על כ-6.6% תוצר", סיכם בפמן.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש