בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ<br>קרדיט: עמית שבי, פול/פלאש 90
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ קרדיט: עמית שבי, פול/פלאש 90

מוד’יס צפויה לפרסם מחר את החלטתה אודות דירוג האשראי של ישראל. בשוק חוששים מפני הורדת דירוג לישראל בצל המלחמה, כאשר יעד הגרעון של האוצר ל-2024 נאמד ב-6.6%. בהתחשב בעובדה שהאוצר החטיא מלמעל את יעד הגרעון של 2023, בין היתר כתוצאה מהמלחמה, אבל עוד קודם חרג מהיעד, האמינות של האוצר נפגעה.

אלא שבחברת הדירוג מסתכלים לתאווי הארוך טווח ושם ירצו לראות יעד גרעון של 2%-3% על מנת למנוע את העלייה של החוב ביחס לתוצר המשק. האוצר צופה כי המשק יגיע ליעד זה של 3% בשנת 2027, אך כדי להגיע לכך ישראל צריכה להציג שיעור צמיחה של לפחות 4% בשנה ולהעלות מסים בצורה דרמטית מכורך הוצאות הביטחון שיועמסו על המשק בהיקף של 20 מיליארד שקל בשנה.

הפגיעה המיידית בפעילות הכלכלית במשק בשל ירידה הן בצד הביקוש, נוכח אי ודאות גדולה, ירידה אפשרית בהכנסות, וגם בצד ההיצע לצד העלייה החדה בהוצאות הממשלה באו לידי ביטוי במדדי סיכון המדינה , כמו פער בין התשואת של אג"ח ממשלתית ישראלית לכזאת של ארה"ב ומחיר ה-CDS לחמש שנים. כמו כן, הודיעו שלוש חברות הדירוג המובילות על בחינה של האפשרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל.

בשוק שואלים האם הורדת הדירוג מגולמת בשוק. לפי בנק ישראל, בחינה של מדדי שוק המשקפים פרמיית סיכון של המדינה מצביעה על קשר הדוק לרמת הדירוג. מחיר ה-CDS לחמש שנים תאם לפני פרוץ המלחמה לדירוג האשראי של ישראל, ומחירו תואם למחירי CDS של מדינות בעלות דירוג BBB. מנגד, תשואת האג"ח הדולרית הממשלתית ל-10 שנים בסוף שנת 2023 תאמה לדירוג האשראי הנוכחי של ישראל.

אם אכן תהיה הורדת דירוג, אז יהיו גופים שחייבים למכור את האחזקות מכורך מדיניות ההשקעה שכן אם לא יעשו כך תהיה זו הפרה של הסכמי ההשקעה. בשוק הקונצרני למשל היו כאלו מצבים כאשר השוק היה בדיסטרס וגופים נאלצו למכור החזקות טובות בנזיד עדשים ולא יכלו לחכות לתיקון. אלא שכאן מדובר בסיפור אחר שכן דירוג אשראי לא משתנה כל כך מהר.

מה יהיו ההשלכות על הבנקים כתוצאה מהורדת דירוג?

הורדה אפשרית של דירוג האשראי למדינת ישראל, ככל שתתרחש, לא צפויה לפגוע באופן מהותי ביחס ההון של הבנקים. מהערכות הבנקים בדוחותיהם הכספיים לרבעון השליש של 2023 עולה כי ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל ב-notch אחד - צפויה להביא לירידה של כ-0.2 נקודת אחוז בלבד ביחס ההון העצמי רובד 1. הירידה ביחס ההון נובעת מהצורך בהקצאת הון נוסף בגין חשיפות הבנקים לממשלת ישראל, לישויות במגזר הציבורי, לגופים מוסדיים ולבנקים אחרים.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש