הדולר נחלש במעל 1% מול השקל ונסחר מתחת לרמה של 3.65 שקלים, ובכך השקל ממשיך במגמת ההתחזקות שנרשמה בימים האחרונים, למרות המשך המלחמה וחוסר הוודאות.
באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, פרסמו הבוקר (ג’) מיקוד על "קיומו של ייסוף לא מוסבר בשקל במהלך מלחמת חרבות ברזל".
עם פרוץ המלחמה פוחת שער השקל מול המטבעות העיקריים בחדות בכ-5% ובתחילת חודש נובמבר חל מפנה ושערו יוסף עד לרמה הנמוכה בכ-6% מזו ששררה בפרוץ המלחמה. הכלכלן הראשי באוצר מסביר כי התיאוריה המקובלת גורסת כי שע"ח הנומינלי נקבע בטווח הארוך על ידי ערכו ארוך הטווח של שע"ח הריאלי ואילו זה תלוי בגורמי יסוד שונים ובהן רמת הפיתוח של המשק וכן הביקוש המקומי להשקעות ולתצרוכת. גורמים הנוטים להשתנות באופן איטי על פני זמן. לעומת זאת, בטווח הקצר והבינוני מושפע השער הנומינלי מגורמים המשתנים בתדירות גבוהה יותר.
לפי הכלכלן הראשי, הגורמים הגלובליים מסבירים באופן מלא את התפתחות שע"ח של השקל למול הדולר עד תחילת שנת 2023, ובהן גם התנודות החדות בשער השקל בפרוץ משבר הקורונה. החל משנת 2023 התרופף המתאם בין שער השקל לבין אותם גורמים גלובליים וחל פיחות עודף. עם פרוץ המלחמה חל פיחות נוסף בשקל, המוסבר באופן מלא בעליית פרמיית הסיכון של ישראל. במהלך חודש נובמבר חל מפנה ושער השקל התחזק מעבר לצפוי מההתפתחויות הגלובליות וכן מפרמיית הסיכון, שירידה מעט בתקופה זו.
במהלך חודש אוקטובר השיק בנק ישראל תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. על כך כתב הכלכלן הראשי באוצר, כי "תכנית זו עשויה ליישב את הייסוף הבלתי מוסבר בשער השקל בחודש האחרון, אולם לפי דיווחי הביצוע של התוכנית, לא נרשמו מכירות מט"ח במהלך דצמבר ובחודש נובמבר נמכרה כמות קטנה של כ-0.3 מיליארד דולר בלבד, זאת לעומת 8.6 מיליארד דולר בחודש אוקטובר. נראה אם כן כי הייסוף החד בשער השקל ייתר את ההתערבות של בנק ישראל בחודשים אלו כך שתוכנית המכירות אינה הגורם לייסוף בתקופה זו. על פי הסבר אפשרי אחר, עצם ההכרזה לגבי השקת תוכנית מכירת המט"ח היא שפעלה לייסוף בשע"ח אך קשה להניח שלהכרזה השפעה כה מתמשכת ומתעצמת על שע"ח.
"ניתן לסכם כי בחודש האחרון יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שע"ח בטווח הקצר וכי ייסוף זה מקזז את הפיחות העודף שנאמד בשער השקל במהלך השנה החולפת", כתב הכלכלן הראשי באוצר.