"כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת ’למסים הפשוטים’ אלא להילחם בהון השחור. האמרה ’שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות’ היא אמרה נכונה ונוכל להוריד את רף המיסוי בישראל", כך אמר היום שי אהרונוביץ’, מנהל רשות המסים בישראל, בכנס שערכה חברת חשבשבת לקראת השקת פרויקט חשבונית ישראל.
ברקע לירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים של מעל 50% בהשוואה ל-2022, בחודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקף רגולציה חדשה בשם ’מודל חשבוניות ישראל’, נועדה להילחם בחשבונית הפיקטיביות. מדובר בתופעה רחבת היקף, אשר נזקה לקופת המדינה נאמד לפי רשות המסים בכ-6 מיליארדי שקלים בשנה. התרמית עובדת כך, שעוסק מוציא חשבונית בגין שירות שלא באמת סיפק - והוא גם לא מדווח על סכום החשבונית כהכנסה החייבת במס. מנגד, העסק שקיבל לידיו את החשבונית מדווח על התשלום שכביכול העביר לספק על מנת לנכות את הסכום כהוצאה מוכרת מהכנסתו החייבת במס. בנוסף, מקבל החשבונית משתמש בחשבונית הפיקטיבית כדי לקזז את סכום המע"מ הנקוב בה מתשלום המע"מ שהוא נדרש לשלם - ובכך מקטין את חבות המס שלו באופן מלאכותי. התוצאה היא כאמור נזק אדיר למשק הישראלי. חלק מהתרמיות כבר נמנעות עם השקת הרגולציה לדוח מע"מ מקוון 874, שהושק לפני מספר שנים, אולם רגולציה זו לא סגרה את כל הפרצות.
הרגולציה תדרוש את אישור רשות המסים לכל חשבונית מס המועברת בין עסקים בהיקף של 25,000 שקלים ומעלה בשלב ראשון, ובהמשך – באופן הדרגתי, עד לשנת 2028 – על כל חשבונית מעל 5,000 שקל. זאת, באמצעות התחברות למערכת מקוונת של רשות המסים וקבלת מספר הקצאה המהווה אישור של החשבונית. אם לא התקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ (הידוע גם כמס תשומות) בגין אותה חשבונית, וכתוצאה מכך חבות המס הכוללת של העסק צפויה לגדול.
הדרישה לקבלת אישור מקוון לכל חשבונית מעל לסכום מסוים היא, על כן, חלק מהמאבק הנמשך של רשויות המס בהון השחור. לפי הערכות ה-OECD, היקף ההון השחור בישראל מגיע כבר לכ-20% מהתוצר - קרי, למאות מיליארדי שקלים בשנה.
התכנית המקורית של רשות המסים הייתה לחייב אישור עבור חשבונית מסכום של 5,000 שקלים, אך הדרישה הוקלה משמעותית בעקבות לחץ שהפעילה ועדת הכספים של הכנסת, ומחשש לעומס רגולטורי כבד מדי על עסקים. בסופו של דבר נקבע בחוק, כי הרגולציה תחול באופן הדרגתי: בשנה הראשונה (החל מאפריל 2024) על חשבוניות בסכום של 25,000 שקלים ומעלה, בשנה השנייה על סכום של 18,000 שקלים, ובשלוש השנים שלאחר מכן ימשיכו לרדת הסכומים מדי שנה עד שיגיעו ל-5,000 שקלים ב-2028.
מבחינת העסקים הן, שבשנה הראשונה תחול הרגולציה במתכונת נסיונית (פיילוט) כך שעסק המוציא חשבונית בגובה 25,000 שקלים ומעלה יידרש אמנם לקבל אישור ומספר הקצאה עבורה, אך הפרת הדרישה לא תגרור סנקציה בדמות איסור לקזז מע"מ. בנוסף, אם לא הוקצה מספר אישור לחשבונית בגלל תקלה במערכת המחשוב של רשות המסים, ניתן יהיה לקזז מע"מ מאותה חשבונית. הפיילוט עשוי להיות מוארך בשנה נוספת, לפי החלטתו של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובכל מקרה החוק כולו יהיה במעמד של הוראת שעה זמנית במהלך חמש השנים הקרובות. לאחר מכן תחליט הכנסת האם להעביר חקיקה חדשה בנושא.
"מכה שגורמת לנו כמדינה לדמם"
כניסת החוק לתוקף נקבעה, כאמור, ל-1 באפריל 2024. זאת, בעקבות המלחמה, ולאחר שבמקור תוכננה כבר מינואר. אלא, שרשות המסים מעודדת עוסקים להתחבר כבר כעת למערכת המקוונת ולקבל מספרי הקצאה לחשבוניות. הרשות אף מציעה לצורך כך תמריץ, ולפיו עסקים שיפעלו כבר כעת לפי החוק החדש יהנו מטיפול מהיר יותר וקיזוז המע"מ שלהם יזורז. רשות המסים ראויה לקרדיט על המקצועיות שבה היא מובילה מזה מספר שנים את המהלך החשוב והמורכב הזה.
הרגולציה החדשה תדרוש התאמות של תוכנות חכמות לניהול משאבי הארגון (ERP) שיתאימו את עצמן באופן אוטומטי, ומאחורי הקלעים, לעבודה מול המערכת המקוונת של רשות המסים.
במסגרת הכנס אמר אהרונוביץ’ ש"חשבונית ישראל היא לא גחמה או שגעון. מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת. החשבוניות הפיקטיביות זו מכת מדינה שגורמת לנו כמדינה לדממם. אנחנו שומעים את הקריאות אבל אני באמת סבור שבסופו של דבר זה יקל על עסקים".
מנגד, אמר יו"ר לשכת רואי החשבון חן שרייבר: "ה-1 לאפריל לא צריך להיות מועד התחלה לפרויקט. גם החברות הגדולות צריכות עוד זמן בין השאר בגלל כוח האדם החסר. עדיין יש כל מיני שאלות גם אל מול רשות המיסים. למשל למי יש הרשאה לחתום (שאלת המייצג) האם רק דירקטור?".
פרופ’ אברהמי מנכ"ל חשבשבת, אמר כי "מבחינת החברה אנחנו בשלים להתחיל בפיילוט. חברות צריכות להעירך אבל אל דאגה, מערכות התוכנה השונות יכולות לבצע את התהליך מאחורי הקלעים ובאופן אוטומטי".
"המאבק בהון השחור הוא מבורך, אך היערכות מוקדמת למודל חשבוניות ישראל היא קריטית כדי להבטיח את עמידתו של העסק בהוראות הרגולציה וכדי להבטיח התנהלות פיננסית נכונה, במיוחד בימים אלה של משבר כלכלי. אל דאגה, פתרונות יש בנמצא", אמר פרופ’ אברהמי.