גרעון הממשלה עלה ל-4.2% מתוצר המשק בשנת 2023 - גבוה מהתחזיות שניתנו רק לפני חודש על ידי האוצר. בדצמבר לבדו עלה הגרעון ב-0.8% ברקע לגידול ההוצאות נוכח המלחמה. נתון הגרעון גבוה מהתחזיות של האוצר שניתנו רק לפני חודש לסיום שנת 2023 בגרעון של 3.9%.
הדבר מהווה הפרת אמון של הממשלה את השווקים הפיננסים. לאחר שבסוף 2022 נרשם עודף של 0.6% בתקציב נוכח ההכנסות מההייטק וענף הנדל"ן, הרי שהמשבר בשני מנועי הצמיחה של המשק נתנו אותותיהם והביאו לבור תקציבי של 77.5 מיליארד שקל ב-2023.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות, אמר כי "נתוני הגירעון לדצמבר 2023 בעייתיים ממספר בחינות: מגמת הגידול מואצת. מתברר כי תחזיות קודמות לגידול בגירעון, גם לאחר שפרצה המלחמה, התבררו כנמוכות מדי, מה שיוצר מומנטום שלילי ואולי יכל להשפיע גם על התקציב המתוקן של 2023 לו הייתה עוצמת הבעייה ידועה קודם לכן. מעבר לכך, ההוצאות, ובמיוחד בחודש האחרון, היוו חלק ניכר מגידול הגירעון.
"יחד עם זאת אנו עדים גם לקיטון מטריד בצד ההכנסות וכשבוחנים זאת מגלים כי יש ירידה הן בהכנסות הישירות והן בעקיפות מה שמלמד על ההאטה והיחלשות הפעילות הכלכלית. כמו כן, נוכח השפעת הקצה ונוכח חילוקי הדעות והקשיים בהכנת תקציב 2024, גם יעד הגירעון (הגבוה כשלעצמו) ל- 2024 נמצא בסכנה ויתכן מאוד כי בסופו של יום הגירעון יהיה גבוה יותר. הדבר ישפיע לרעה הן על שוק המט"ח והן על דירוג החוב של מדינת ישראל. נוכח הנתונים הצורך בביצוע התאמות תקציביות מהותיות גדל והולך ועוד יותר מכך הצורך לאותת לשוקי חו"ל כי על אף ההפתעה השלילית בגירעון 2023 המדינה מחויבת להשיב את המשק מהר ככל הניתן לתוואי פוחת של חוב וגירעון ביחס לתוצר. זו בהחלט קריאת השכמה של ממש", אמר מנחם.