בנק ישראל צפוי לפרסם מחר את גובה הריבית במשק, וזאת לאחר שהירידה באינפלציה והתחזקות השקל הגבירו את הסיכויים להורדת הריבית. אלא שהתנהלות הממשלה מעלה חששות כי יהיה זה מוקדם מדי. "לא צפויה הורדת ריבית מחר", כתב יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "אנחנו נוטים לאי שינוי בריבית מחר (60% הסתברות), אך לא ניתן לפסול הורדה של 0.25%".
מה תומך בהורדת ריבית?
"סביבת האינפלציה מתמתנת. אינפלציית הליבה ירדה ל-2.9% שנה אחורה (סך הכול האינפלציה ב-3.3%), כמו כן קצב האינפלציה השנתי בשלושת החודשים האחרונים (בניכוי עונתיות) ירד ל-2.3% ול-2.7% בששת החודשים האחרונים. ציפיות האינפלציה התייצבו אל תוך יעד האינפלציה בכול הטווחים.
"המשק חווה התכווצות בפעילות. המדד המשולב של בנק ישראל ירד ב-0.7% בנובמבר לאחר ירידה של 1.8% באוקטובר; שיעור האבטלה הרחבה נמצא על רקע גבוה קרוב ל-10% (כולל חל"תים ומפונים); השקל יוסף ב-2.0% מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית האחרונה (אך פוחת מ-1.1% בשבוע האחרון)", כך לפי כץ.
מה תומך ביציבות בריבית?
"הסיבה לחולשה בכלכלה לא נובעת מריבית גבוהה, אלא בגלל המלחמה. בנק ישראל הכריז על מספר צעדים לסייע לאותם מגזרים אשר סובלים מריבית גבוהה: מפונים, מגויסים ועסקים קרובים לעוטף או לצפון. חלק גדול מהמשק חזר לפעילות סדירה, בפרט בהסתכלות על הצריכה הפרטית (הרכישות בכרטיסי האשראי), למעט חלק מענפי הפנאי והתיירות", כתב כץ.
מה הסיבה העיקרית לחכות עם הורדת הריבית?
"אי וודאות וחשש מפני המדיניות הפיסקאלית. בינתיים הממשלה לא מפגינה מדיניות של אחריות פיסקאלית ואושרו מספר צעדים מרחיבים (כגון המשך ביטול המס על משקאות קלים ועל כלים חד פעמיים, ואישור תוספות סקטוריאליות). בנק ישראל חושש ממדיניות פיסקאלית מרחיבה (ללא קיצוצים בהוצאות האזרחיות וסימני התכנסות בגירעון בשנים הבאות) אשר עלולה להביא להורדת דירוג (ופיחות בשקל) וללחצים אינפלציוניים. בשורה התחתונה, אנו צופים כי בנק ישראל יעדיף להמתין להתבהרות המדיניות הפיסקאלית ולשתי קריאות מדד נוספות לפני הורדת הריבית", כתב כץ.
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, סבור גם הוא כי בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי למרות סיבות טובות התומכות בהורדת ריבית. "בנק ישראל צפוי להתלבט השבוע בין הורדה ראשונה של הריבית לבין הותרתה תקופה נוספת ללא שינוי. הגורמים התומכים בהורדת ריבית הינם המשך ירידת סביבת האינפלציה לאחרונה וכניסה צפויה לתוך יעד יציבות המחירים בעתיד הקרוב. בנוסף, התחזקות השקל בחודשיים האחרונים לרמה הגבוהה מהרמה טרום המלחמה תומכת אף היא בהורדת ריבית. מנגד, המשך רמת האי וודאות הגבוהה במשק כתוצאה מהלחימה בדרום ובצפון וחוסר הוודאות לגבי המדיניות הפיסקלית של הממשלה בשנה הבאה צפויים לתמוך בהמתנה נוספת של בנק ישראל לפני התחלה של תהליך הורדת ריבית.
"נראה שבהחלטה הקרובה בנק ישראל יעניק משקל רב יותר לגורמים התומכים בהותרת הריבית ללא שינוי, אולם בעתיד יצטרך לתת משקל גדול לירידת האינפלציה ולהתחזקות השקל בהחלטות הריבית, זאת למרות הביקורתיות על ההתנהלות התקציבית וההשפעה של כך על החלטות הריבית בהקשר של "תמהיל המדיניות"", כתב בפמן.
"ריבית בנק ישראל צפויה לרדת במהלך השנה הקרובה באופן הדרגתי ב כ-100 נקודות בסיס במצטבר, מן הרמה הנוכחית של 4.75% לכ-3.75%. הסיכונים לתחזית האינפלציה ולהפחתת הריבית יכולים להגיע מהתייקרות משמעותית של מחירי המוצרים המיובאים לישראל, היחלשות מחודשת של השקל וגם מן האפשרות של העלאת מיסים עקיפים במהלך השנה הקרובה".