שותפות שור-טק דיווחה אמש (א’) על בקשה שקיבלה מבעלי יחידות ההשתתפות לכינוס אסיפה כללית מיוחדת של מחזיקי היחידות בבקשה לפרק את השותפות ולמנות נציג מטעם מבקשי כינוס האסיפה - מאיר מזוז, מלי לופו, גיא אבהרם פלג ורות יעקובזון - כמפרק.
בעלי היחידות מבקשים בנוסף כי כל קבלת החלטת השקעה נוספת על ידי השותפות תעשה בכפוף לקבלת אישור מבעלי היחידות, ובנוסף קבלת דיווח מהשותף הכללי על השימוש שנעשה בכספי ההנפקה ממועד הגעתה של השותפות לבורסה ועד למועד האסיפה הכללית, כולל ההשקעות שבוצעו על ידי השותף הכללי בני"ע. עוד דורשים מחזיקי היחידות למנות את רן גריצרשטיין כדח"צ. אלא שהשותף הכללי מבהיר כי החלטות אלו לא יכולות לחייב את השותפות ללא הסכמת השותף הכללי שמתנגד להן כך שאין טעם בכנוס האסיפה.
הבוקר דיווחה שור-טק על השקעה חדשה, בניגוד לדרישת המחזיקים, כך שלא מן הנמנע שבקשת הפירוק באה בעקבותיה. אי האמון שמביעים מחזיקי יחידות ההשתתפות בשותף הכללי מעלה שאלה האם הדבר יתפשט לשאר השותפויות שנולדו בחטא, ומהווים כשל של הבורסה בתוכנית השותפויות מו"פ שהסבה הפסדי ענק לציבור.
ההשקעה החדשה של שור-טק היא של 400 אלף דולר בחברת האקה האמריקאית שלה חברה בת בישראל, ומתמקדת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים המבוססים על מקורות מידע פתוחים (data source open) עבור מוסדות פיננסים כגון גופים מוסדיים, בנקים, קרנות, וגופי גבייה. וזה מזכיר את אחת ההשקעות המוצלחות של שור-טק בחברת וסטו (Vesttoo) שהתבררה כתרמית.
שור-טק השקעות השקיעה באפריל 2021 ב-Vesttoo סך של 2 מיליון דולר. בינואר 2022 דיווחה שור-טק השקעות על מכירת מחצית מאחזקותיה באותה עת ב-Vesttoo תמורת כ-7 מיליון דולר, מחיר הגבוה ביותר מפי 6 מהמחיר בו נרכשו אותן המניות באפריל 2021. שור-טק קיבלה אז הצעה למכור את מלוא אחזקותיה ב-Vesttoo לפי מפתח מחיר זהה, משמע הייתה יכולה "להיפגש" עם כ-14 מיליון דולר, אולם החליטה למכור רק מחצית מאחזקותיה מתוך אמונה בהמשך הצלחתה של Vesttoo.
הסבלנות השתלמה. במאי האחרון דיווחה שור-טק על מימוש יתרת אחזקותיה בוסטו לצדדים שלישיים בלתי קשורים תמורת כ-15.7 מיליון דולר. היקף המרמה בווסטו עדיין נחקר אלא שבינתיים דירקטוריון וסטו טוען ששניים מהמייסדים, המנכ"ל יניב ברטלה ואלון ליפשיץ, עם שני בכירים נוספים, היו מעורבים בה ישירות.
ההשקעה כעת בהאקה אינה עולה על 40% מנכסי השותפות על פי דוחותיה האחרונים לפני מועד ההשקעה. הפתרון של החברה לשוק ההלוואות הצרכניות הלא מתפקדות אכן עשוי להוות עילה להתנגדות מצד יתר המחזיקים. מדובר בהלוואות שהחייבים הפסיקו לשלם במשך זמן ממושך, בדרך כלל למעלה מ-90 יום. "האתגר שבהפקת ערך מהלוואות אלו נובע מהיעדר מידע ביחס אליהן ומהצורך בתפעולן תוך נקיטת פעולות פרו-אקטיביות מול החייבים", מסבירה שוק-טק בדיווח.
בכך למעשה שוק-טק פועלת נגד עמדת המחזיקים, מה שמעמיד את השותפות בסימן שאלה לגבי ההמשך, ולגבי יתר השותפויות בבורסה בתל אביב, שלא הסבנו נחת למשקיעים.