גם עכשיו ביום ה-11 ללחימה, יוצאת עוד הודעה ממשרד האוצר לכתבים, בדבר פגישה נוספת על מתווה פיצוי מוסכים למגזר העסקי. זאת בהמשך להודעות קודמות על ישיבות שנערכו, אבל תוצאה אין. נראה כי שר האוצר בצאלאל סמוטריץ’ לא קלט את גודל האירוע. וזה לא שלא היו דוגמאות ממשברים לא רחוקים שאפשר לקחת מהם רעיונות, כמו משבר הקורונה שנוצרו קופסאות מחוץ לתקציב על מנת להתמודד עם המשבר.
אלא ששר האוצר מציע לעת עתה אלף שקל למפונה מעוטף עזה ועד 5 אלף שקל למשפחה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. קרוב לשבועיים ללחימה ומלבד בנק ישראל שפועל בשוק הפיננסי, מצד האוצר סמוטריץ’ נראה כמו מי שלומד את החומר מההתחלה במקרה הטוב, או חושב איך לשרת את המגזר שלו בלבד במקרה הרע.
אתמול עדכן האוצר כי סמוטריץ’ חתם על צו המאריך בחודשיים את הסבסוד בתחבורה הציבורית לסטודנטים ללא צורך בתעודת סטודנט חדשה ועל בסיס הצהרה בלבד. כנראה הוא שכח שאין לימודים כעת וכבישי הארץ משותקים. הוא לא באירוע, לא מבין את סדר גודל המשבר.
מוקדם עדיין להעריך את העלות הישירה והעקיפה של הלחימה עקב אי וודאות לגבי היקפה. עם זאת, כלכלני הראל מספקים הערכה ראשונית על בסיס ההוצאה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן, ונוקבים במספק: כ-12 מיליארד שקל על כל חודש לחימה. זה לא כולל סיוע נוסף מארה"ב כפי שהיה במערכות הקודמות שיצמצם את ההוצאה בפועל. "סכום זה שווה כיום כ-0.5% בתוצר", אמר עופר קליין הכלכלן הראשי של הראל. "בנוסף צפויה פגיעה בהכנסות ממסים במיוחד בצריכה מחזורית (נופש, תרבות, תחבורה הארחה, הסעדה וכדו’). בהינתן ששנת 2023 צפויה להסתיים בקרוב נראה שהגירעון לא יעלה על 3% עד לסוף השנה. הבעיה המרכזית בהקשר הגירעון הייתה ונשארה לדעתנו שנת 2024 כאשר השילוב של האצה בהוצאה הממשלתית לצד קיפאון בהכנסות ממסים צפוי להוביל את הגירעון למספרים שיהיו גבוהים משמעותית מהיעד הממשלתי (שדווקא יורד בשנה הבאה ל-2.25%)".