לאחר כחצי שנה של יציבות סביב 6 מיליארד שקל בחודש, בנק ישראל דיווח בשבוע שעבר על עלייה ניכרת בביצועי המשכנתאות באוגוסט אל מעט מעל ל-7 מיליארד שקל, מה שמעלה שאלה אם מדובר בנקודת מפנה וקטעיתה של מגמת הירידה בהיקף נטילת המשכנתאות בזמן שנתוני הלמ"ס הצביעו כי מחירי הדיור ממשיכים לרדת, אם כי בשיעור נמוך יותר.
אפשר לייחס את העלייה שנרשמה בביקוש למשכנתאות נוכח הירידה במחירי הדיור שנמשכת, אם כי בקצב נמוך יותר, כפי שהראו נתוני הלמ"ס שפורסמו ביום שישי לצד פרסום מדד המחירים לצרכן. יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר המסחר של מזרחי טפחות, מייחס את העלייה בנפח ביצועי המשכנתאות במידה ניכרת להמשך הירידה בריביות הקצרות, בפרט, על רקע המשך עליית עקומי התשואות, במהלך החודש, שיעורי הריבית באפיקים הקבועים נותרו יחסית ללא שינוי. מאידך, בריבית המשתנה באפיק הלא צמוד נרשמה המשך ירידה, ל-5.4%, בריבית הכוללת את שיעור ההוספה לריבית העוגן, מול 5.7% לפני חודשיים. באפיק הצמוד, באופן דומה, ירדנו מ-3.9% ל-3.7%.
לכך יש להוסיף את נתוני מחירי הדירות, אשר הלמ"ס פרסמה ביום שישי, ובינתיים, מראים על התמתנות מסויימת בקצב הירידה של מחירי הדירות ביוני-יולי לעומת מאי-יוני, ל-0.1%, לעומת ממוצע חודשי של כ-0.4%, בממוצע, ברבעון הקודם. "אנו מזהים את סדרת נטילת המשכנתאות כמתואמת בעיכוב של חודש עם נתוני רכישת הדירות. אז הגיוני שנתון המחירים האחרון של הלמ"ס הוא זה המבטא את הגידול האחרון במשכנתאות", אמר פנינג.
ומה לגבי המשך הירידה במחירי הדיור?
מודי שפריר, אסטרטג חדר המסחר של בנק הפועלים סבור כי מגמת ירידת המחירים תימשך בשנה הקרובה על רקע התייצבות הביקוש ברמה נמוכה, עליית ההיצע ורמת הריבית הגבוהה. שפריר מצביע על נתוני הלמ"ס ונתוני המשכנתאות של בנק ישראל שהראו על התייצבות רמות הביקוש בשוק הנדל"ן, אם כי ברמה משמעותית נמוכה יותר מזו שנרשמה בשנים 2021-2022. במקביל, מלאי הדירות ממשיך לעלות כך שמספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה תימכרנה) המשך לעלות לרמה היסטורית גבוהה של 24.2 חודשים לעומת 9.5 חודשים בממוצע בשנת 2021.
עדי ניניו, מנכ"ל אלדר משכנתאות, אמר כי "בחודשים האחרונים, אנו עדים למגמה יציבה בשוק מכירות הדיור. הצעות המימון של הקבלנים והיזמים וההבנה של נוטלי המשכנתאות על רמות הריבית שיישמרו בשנה הקרובה, מתחילה להחזיר את הציבור לשוק. הקצב עדיין לא מספק והשפעות הריבית הגבוהה באות לידי ביטוי במימוש פרויקטים, אך עדיין ניתן לראות סימני התאוששות ראשוניים. ההתלבטות הגדולה עבור בנק ישראל תהיה בבחינת האינפלציה והתחזקות הדולר. המשמעות הבסיסית בנתוני הכלכלה תהיה לצפי נוסף בעליית הריבית. כאן האתגר המשמעותי של בנק ישראל: שמירה על רמות הריבית הקיימות תוביל לאותו אפקט של העלאת ריבית נוספת, מה שצפוי לדחוף את מחירי השכירות כלפי מעלה ולאחר מכן גם את מדד המחירים".