פרסום יתרות המט"ח לחודש יוני שיצא היום (ה’) שם סוף לספקולציות כי בנק ישראל מכר דולרים בחודש יוני.
יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו ביוני בכ-2.27 מיליארד דולר, בעיקר בשל שערוך התיק הקיים, לרמה של 201.9 מיליארד דולר המהווים 38.9% מהתמ"ג. מאידך הגידול קוזז בחלקו על ידי העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-660 מיליון דולר, והעברות המגזר הפרטי בסך של כ-27 מיליון דולר.
התחזקות השקל שנרשמה בחודש יוני העלתה ספקולציות כי בנק ישראל מתערב בשוק ומוכר, לכאורה, דולרים מתוך היתרות על מנת לחזק את השקל. אלא כשפי שכתבנו בספונסר בזמן אמת, ספק כי אכן בנק ישראל עשה כך שכן מדובר בצעד קיצוני למדי בעת משבר וזהו לא היה המצב.
בפעם הראשונה שבנק ישראל השתמש ביתרות המט"ח הוא נאלץ לעשות כך על מנת להזרים דולרים לשוק במשבר הפיננסי שנוצר עקב משבר הקורונה. למרות ההיקף האדיר של יתרות המט"ח בבנק ישראל, מקבלי ההחלטות ינקטו בצעד קיצוני של התערבות במקרה שבו הפיחות היה משפיע על הפעילות הכלכלית של המשק, אך זהו לא המצב.
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, הסביר בזמנו כי "הסיכון בהתערבות הוא שהריבית האפקטיבית במשק תהיה גבוהה יותר ממה שבנק ישראל מעוניין ולא בטוח שזה משהו שבבנק מעוניינים שיקרה. מעבר לכך, בנק ישראל התערב במשך שנים במטרה להחליש את השקל ולא במטרה לחזק אותו. מדובר על הבדל גדול שכן במצב כזה בנק ישראל צריך להדפיס שקלים ולקנות דולרים. כמה דולרים אפשר לקנות? אין שום מגבלה שכן הבנק יכול לייצר כמה שקלים שהוא רק רוצה. מצד שני, כאשר רוצים לחזק את המטבע המקומי צריך למכור דולרים אבל הכמות של אלו מוגבלת בהתאם לרזרבות המט"ח של הבנק. תהליך כזה הוא מסוכן בהרבה שכן אם רזרבות המט"ח ידללו, הלחץ לפיחות של השקל יתחזק ואז בנק ישראל יאלץ להמשיך לפעול כנגד המגמה כדי לעצור את התהליך וחוזר חלילה. במילים אחרות, תהליך מסוג זה מזמין בד"כ ספקולציות על הקרדביליות של הבנק ועלול להיגמר לא טוב".