שלושה ימים לאחר שדיווחה על הסכם עם ת נובה, חברת סטורג’ דרופ הוציאה הבוקר (ה’) דיווח משלים, ולפיו נראה כי ההסכם שהקפיץ בתחילת השבוע את המניה בכ-15% לא בהכרח מהווה בוננזה.
סטורג’ דרופ, שנסחרת לפי שווי של כ-20 מיליון שקל, מפתחת מערכות אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס ומערכות לדחיסת אוויר באמצעות בוכנות מים. את מדחס המים שפיתחה, המסוגל לדחוס אוויר עד 80 בר תוך צריכת חשמל מופחתת, היא מציעה למפעלים בישראל ובעולם בדרך של עסקת ליסינג של אספקת אוויר דחוס וחיוב לפי צריכה עם אופציה לרכישת מתקן הדחיסה.
סטורג’ דרופ תקים ותפעיל מתקם לדחיסת אוויר לתנובה כאשר התכנון, ההקמה וההפעלה של המתקן יהיו על חשבונה של סטורג’ דרופ. אלא שלפי ההודעה שהוציאה הבוקר סטורדג’ דרופ, עולה כי היקף ההכנסות הצפוי בגין העסקה הינו כ-15 מיליון שקל לאורך כל התקופה, כלומר למשך 15 שנה. זה אומר שמדובר בהכנסות של מיליון שקל בשנה, וגם זה בהנחה שהמתקן יעבוד ב-94% מהזמן.
לפי מנגנון חלוקת ההכנסות, החברה תקבל תעריף קבוע לקוב אוויר דחוס שמשקף את העלות הנוכחית של תנובה בניכוי 10%. בכל חודש יועבר סכום לפי צריכה בפועל. בסוף כל שנה יבוצע על ידי הצדדים חישוב של החסכון שנוצר כתוצאה מהשימוש במערכת, והצדדים יערכו תשלומי איזון ביניהם המשקפים חלוקה שווה של החיסכון.
אם כוללים את העלויות הצפיות לבנייה של המתקן, של כמיליון שקל הפרוסים על שנות ההקמה, לצד תפעול והחזקה בעלות מוערכת של 2% מעלויות ההקמה, אז שיעור הרווחיות אותו מעריכה כעת החברה נאמד בין 10% ל-15% (תלוי בעלויות המימון של הפרויקט).
לחברה יש מקורות זמינים לחלק מהעלויות הללו והיא בוחנת מימון כנגד שעבוד התזרים העתידי או גיוס, כך הודיעה סטורג’ דרופ. בחברה מאמינים כי הצלחה בפרויקט עם תנובה תגרור הטמעה של הטכנולוגיה באתרים נוספים של החברה.
עולה השאלה מדוע פרטי ההסכם עם תנובה לא פורסמו למשקיעים בדיווח הראשונים, ואלו שנהרו למניה עת מגלים כי הרווחיות מהפרויקט לא היא זו שכפר על ההפסדים שרשמה החברה.