הבורסה לניירות ערך מסכמת את המחצית הראשונה של שנת 2023, ובה רשמו מדדי המניות המובילים בתל-אביב ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו, וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2022. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות פתוחות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל.
המסחר הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית, והושפע בעיקר מאי הודאות לגבי הרפורמה המשפטית, שהוקפאה על מנת לקיים מגעים בין הצדדים במטרה להגיע להסכמה רחבה.
המסחר במניות בתל-אביב הסתכם במגמה מעורבת במדדים המובילים, תוך תנודתיות, והתאפיין במחזורי מסחר נמוכים לעומת השנה הקודמת. מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-1%-3%, לעומת עלייה של כ-12% במדד MSCI העולמי.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים. מדד ת"א-נפט וגז שבלט לחיוב, זינק בכ-28% החל במחצית מרץ 2023 ובסיכום המחצית הראשונה של השנה הוביל בעלייה של כ-14%.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 – נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
הגיוסים בשוק המניות רשמו ירידה חדה במחצית הראשונה של 2023 והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, ירידה של כ-72% לעומת המחצית הראשונה אשתקד.
על מנת להילחם באינפלציה הגבוהה וחרף החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, המשיכו הבנקים המרכזיים בהעלאת הריבית: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז שלוש פעמים, בהמשך לשבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-5.25%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) שהעלה את הריבית שלוש פעמים, בהמשך לארבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-3.75%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) שהעלה את הריבית ארבע פעמים, בהמשך לשמונה העלאות בשנת 2022, ל-5.0%.
העלאות הריבית אמנם תרמו לריסון האינפלציה בשווקים, אך מנגד - הגורמים שהביאו להתפרצותה בהם - משבר האנרגיה באירופה, משבר האקלים, ומלחמת רוסיה באוקראינה שהחלה בפברואר 2022, עדיין קיימים, זאת לצד ממשלות שהגדילו השנה את הגרעון התקציבי. לכן קצב האינפלציה השנתית בשווקים עדיין גבוה מהיעד (כ-2%) ומגיע לכ-4% בארה"ב, לכ-6.1% בגוש האירו ולכ-8.7% בבריטניה. לאור זאת, בנקים מרכזיים מכוונים להמשך העלאת הריבית, ביניהם הפד שאותת על שתי העלאות ריבית נוספות עד סוף שנת 2023.
המסחר בתל-אביב, בדומה למגמה הכלל עולמית, הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק. בנק ישראל העלה את הריבית בחצי אחוז בכל אחד מהחודשים ינואר ופברואר 2023 וברבע אחוז בכל אחד מהחודשים אפריל ומאי 2023, בהמשך לשש העלאות רצופות בשנת 2022, ל-4.75%. למרות זאת, שיעור האינפלציה השנתית במשק ממשיך להיות גבוה ברמה של כ-4.6% נכון לסוף מאי 2023, לעומת יעד בנק ישראל שעומד על רף של 3%.
גם בארץ העלאת הריבית לוותה בחשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, כשסימנים ראשונים לה ניתן לראות בירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ובעלייה בהוצאות הממשלה: מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים במאי 2023 נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-10.7 מיליארד שקל המהווה כ-0.6% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022. לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בחודשים ינואר עד מאי 2023 בכ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-8.7% במקביל.
בנוסף, המסחר בתל אביב הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית ע"י הממשלה שהחלה לכהן בינואר 2023 - המחאה הגוברת נגד הרפורמה והחשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית. יצוין כי, בעקבות התגברות המחאה במשק כנגד הרפורמה המשפטית, עד לכדי שביתה כללית, הודיע רה"מ לקראת סוף חודש מרץ 2023 על השהיית החקיקה במסגרת הרפורמה לשם הידברות. המסחר ברבעון השני של שנת 2023 התנהל על רקע אי וודאות ומתיחות סביב המגעים לקידום הסכמה רחבה בנושא הרפורמה המשפטית, כשביוני הודיע רה"מ על חידוש החקיקה, חרף אי הגעה להסכמה.
בעקבות המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית והתגברות המתיחות הביטחונית בארץ, השקל נחלש במחצית הראשונה של 2023, תוך תנודתיות, בכ-3.4% ביחס לדולר ובכ-6.1% ביחס לאירו. היחלשות השקל מייקרת את הייבוא ותורמת להמשך התייקרויות במשק.
רק חברה אחת הנפיקה ב-IPO
רק חברה אחת ביצעה במחצית הראשונה של השנה הנפקה ראשונית (IPO)- חברת האנרגיה המתחדשת "זפירוס", שתי חברות נרשמו ברישום כפול ("אונדס" ו"סיאון") וחברה אחת פוצלה מחברה בורסאית ("נתנאל מניבים").
איגרות החוב צמודות המדד בראשן איגרות החוב הקונצרניות רשמו עלייה של עד כ-6%, בעוד איגרות החוב הממשלתיות שקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים ירדו בכ-1.7%.
מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר עלה בכ-7.7% בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל, והגיע בתחילת יוני לשיא כל הזמנים.
מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 – גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. עיקר העלייה באיגרות החוב הממשלתיות, בהשפעת העלייה בפעילות משקיעי חוץ.
עלייה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת הירידה בהכנסות ממיסים לצד העלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה בתקציב לשנים 2024-2023.
הסקטור העסקי גייס כ-42.3 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות של איגרות חוב לציבור ולמוסדיים – נמוך בכ-7% מהגיוס במחצית הראשונה אשתקד.
שווי השוק של קרנות הסל בסוף המחצית הראשונה של 2023 הסתכם בכ-109.7 מיליארד שקל, גבוה בכ-12 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה.
הסיט כספים מקרנות הקרנות הפתוחות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב – בסכום של כ-20.5 מיליארד שקל, והעביר לקרנות הכספיות כ-28.2 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל כ-8 מיליארד שקל.
יתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-281.6 מיליארד שקל בסוף יוני 2023, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.