העובדה שלמדיניות המוניטרית ישנה השפעה חדה ומהירה כל כך על ההכנסה הפנויה של משקי הבית דרך שוק המשכנתאות – היא אינה תופעה נרחבת בעולם. בארצות הברית למשל מסלול הריבית המשתנה כמעט ואינו קיים. כך גם במדינות רבות אחרות – שיעור המשכנתאות הצמודות לריבית הבנק המרכזי נמוך מאד. בישראל, לעומת זאת, שיעור המשכנתאות הצמודות לריבית בנק ישראל, מה שמכונה מסלול ה"פריים" עומד על למעלה משליש.
יש לכך מספר סיבות. אחת מהן קשורה להיעדרו של שוקי ריפו וריביות סמן – כמו ריבית הלייבור שכולנו מכירים – מפותחים דיים. העובדה ששווקים אלו אינם מפותחים, גורמת לבנקים להיות חשופים לסיכוני שינוי בריבית, וההצמדה לרכיב הפריים נועדה להעביר, בצורה מסויימת, חלק מהסיכון ללקוח. במידה ותתבסס בישראל האפשרות לאגח תיקי אשראי, הדבר יסיר חלק מסיכון הריבית מהמערכת הבנקאית, ולכן גם מהצרכן הפיננסי.
חשוב לציין כי זו רק תרומה אפשרית אחת של האיגוח. פיתוח שוק זה יתרום לפיזור סיכונים יעיל יותר, הרחבת אפיקי ההשקעה של המוסדיים בשוק המקומי, פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי והוזלת מקורות המימון וכן אפשרות לפינוי הון במערכת הבנקאית במטרה שיוקצה, בין היתר, למימון של עסקים קטנים ובינוניים. במשך שנים בנק ישראל פועל בכדי לקדם את שוק האיגוח בישראל. יעיד על כך בין היתר פרופסור צביקה אקשטיין שבהיותו משנה לנגיד עסק בנושא רבות. אני סבור – וכך אמרתי מספר פעמים לראש הממשלה ושר האוצר – כי חוק האיגוח עשוי להיות "GAME CHANGER" במערכת הפיננסית בישראל, ולצערי חקיקת חוק האיגוח עדיין לא הושלמה. אנחנו בבנק ישראל ממשיכים לפעול מול משרדי הממשלה והשחקנים השונים בכדי לקדם את חקיקת חוק האיגוח, ואני מאמין שתהליך זה יישא את פירותיו.
* חוק האיגוח נועד לאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי למכור את תיקי ההלוואות שנתנו ללקוחותיהם בשוק ההון באמצעות הפיכתם לאיגרות חוב. בדרך זו, הבנקים וחברות האשראי משתחררים מאשראי קיים, ויכולים לחזור ולחדש את האשראי שהם מעניקים בהלוואות חדשות *
**דברי נגיד בנק ישראל נאמרו בכנס מכון אהרון לחברה וכלכלה**