הכותרות באתרים הכלכליים הדגישו בשבוע שעבר כי כלכלת גוש האירו, המקיפה כ-3.5 טריליון אירו והוצאות משקי הבית מנוות כ-53% ממנה, נקלעה למיתון. הגדרתית, הדבר נכון, שכן מדובר בשני רבעים רצופים שתוצר הגוש גרע 0.1% - הרבע האחרון אשתקד והרבע הראשון השנה.
עם זאת, אין לכך, לדעתי, משמעות רבה ולבטח לא מדובר באיתות לבנק המרכזי של אירופה לאמץ מעתה מדיניות מרוככת יותר – מה עוד שהתמתנות הפעילות הכלכלית מהווה עבורו כלי להכלת לחצי האינפלציה ביבשת. מדוע?
ראשית, משום שמדובר בירידות מזעריות ואפשר שהן תשתנינה לכל כיוון במועד העדכון הבא. אגב, בחינת נתוני האיחוד האירופי כולו מצביעים על גידול של התוצר ברבע הראשון של השנה (0.1%+), לאחר קיטון של 0.2% ברבע הקודם קרי, האיחוד עדיין לא נקלע למיתון, אם בכלל.
שנית, משום שבחינה של תוצאות הרבעים הללו בהשוואה לרבעים המקבילים שנה קודם מצביעה דווקא על המשך צמיחה של התוצר: 1.8%+ ו 1.0%+, בהתאמה.
אין חולק כי מדובר בתאוטה כלכלית, אך כאמור לדעתי איך להתרגש יתר על המידה מעצם כניסת כלכלת הגוש למיתון "טכני".
נכון, נקודה מטרידה אחת קשורה לגרמניה, הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי ובגוש האירו, שתוצרה התכווץ 0.5% ברבע האחרון אשתקד ו-0.3% ברבע הראשון השנה. לא זו בלבד, גם בהשוואה לרבע המקביל שנה קודם גרע התוצר של גרמניה 0.5% ברבע הראשון של השנה.
אולם, דווקא שתי הכלכלות הבאות אחריה בגוש, צרפת ואיטליה, רשמו תוצאות טובות יותר, הן לא נקלעו (עדיין) למיתון ובמקרה של צרפת התוצר ירד פעם אחת בלבד, ברבע השלישי של השנה שעברה.
יש לזכור כי גוש האירו אינו אחיד ותוצרן של לא מעט מדינות רשמו שיעורי צמיחה נאים. כמו כן, נתוני התעסוקה של הגוש ממשיכים להפגין איתנות, יחסית: מאז קפץ שיעור הבלתי מועסקים ל-8.5% עם פרוץ הקורונה, הוא ירד בעקביות ל-6.5% כיום.
לבסוף, בתוך העלאות הריבית עד כה, האטה האינפלציה בגוש האירו מ-10.6% בחודש אוקטובר אשתקד ל-6.1% בחודש מאי האחרון. ככל שתוסיף לרדת, הדבר ייתן לכלכלת הגוש דחיפה, בד בבד עם התאוששות סין, שותפת הסחר הגדולה שלו. דווקא בשל כך, תימשך המדיניות המרסנת, עד שהבנק המרכזי של אירופה ישתכנע כי אכן מדובר בירידת מדרגה והתכנסות עקבית של האינפלציה לכיוון רמת היעד של 2 אחוזים.
בשורה התחתונה, הגדרתית נקלע גוש האירו למיתון קל וצריך לזכור גם כי מדובר בקיטון משמעותי יותר של התוצר במונחים לנפש. עם זאת, אין בכך כדי ללמד על מעבר קרוב של הבנק המרכזי האירופי למדיניות מרוככת יותר, הן משום שעדיין מדובר במיתון טכני (קיטון של שני רבעים רצופים) קל, יחסית, והן משום שהתמתנות כלכלית מהווה, מבחינת הבנק, אמצעי לבלימת לחצי המחירים בגוש.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי מזרחי טפחות**