עליית הריבית עובדת. המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה בשנה האחרונה ב-1.2% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מאז 2009, לא כולל שנת 2020. החולשה מובלת ע"י היצוא והיבוא. כמו כן, קצב הגידול בפדיון ענף השירותים ירד בחודשים האחרונים.
הבנקים מהריבית הסתכמו ברבעון הראשון בכ-24 מיליארד שקל בדומה לרבעון הקודם. הקצב השנתי של ההכנסות בשני הרבעונים האחרונים קרוב ל-100 מיליארד שקל, לעומת כ-50 מיליארד לפני תחילת עליית הריבית. כולל האשראי החוץ בנקאי (לא כולל אג"ח), גידול בתשלומי הריבית, שנגרעים מהצריכה הפרטית ומהשקעות, מסתכם בכ-60 מיליארד שקל או כ-4% תמ"ג.
בחודש אפריל נרשמה עלייה די חדה של 300 מיליון שקל בפיגורים במשכנתאות. שיעור הפיגורים עדיין נמוך מאוד.
הבנקים ממשיכים בינתיים לתמוך בעסקים. לאחר התמתנות מסוימת, הבנקים שוב האיצו לאחרונה מתן אשראי לעסקים, לעומת הירידה באשראי למשקי הבית. תקופת ההלוואות לעסקים התקצרה משמעותית, כאשר ההלוואות למשקי הבית דווקא התארכו.
קיצור הטווח ההלוואות נובע כנראה מחוסר רצון העסקים לקבע ריבית גבוהה לתקופה ארוכה. גידול בסכומי ההלוואות בתקופה של האטה בצמיחה לא מעיד ככל הנראה על שיפור בעסקים וגידול בהשקעות, אלא דווקא ביטוי לקשיים תזרימיים.
העלייה בסיכון האשראי המסחרי באה לידי ביטוי גם בעליית ריבית משמעותית יותר בתחום זה. עד הרבעון השלישי של 2022 הריבית למשקי הבית עלתה בשיעור גבוה יותר מאשר לעסקים, אך בשני הרבעונים האחרונים דווקא הריבית על האשראי העסקי גדלה מהר יותר.
בשנים 2021-2022 כ-53% (87 מיליארד ₪) מכל הגידול באשראי המסחרי בבנקים היה לחברות בענף הנדל"ן והבינוי, הרבה מעבר למשקל ענפים אלה בסך האשראי המסחרי. עוד כ-20% מהגידול באשראי המסחרי (כ-30 מיליארד שקל) הופנה לענף השירותים הפיננסיים (ללא גופים מוסדיים), כנראה שברובו למימון חברות האשראי החוץ בנקאי. סביר להניח שגם חלק גדול מאשראי זה בסופו של דבר הועבר לחברות בענף הנדל"ן.
בכך, כ-70% מכל הגידול באשראי המסחרי בבנקים זרם לענף הנדל"ן שנפגע הכי קשה מעליית הריבית בשנה האחרונה. הפדיון של החברות בענף הבינוי ירד בשנה האחרונה בכ-3% ובענף פעילויות נדל"ן ב-11%, לעומת גידול בפדיון בכל יתר הענפים.
העלייה בסיכון החברות בתחום הנדל"ן גרמה לבנקים להגדיל הפרשות לחברות בתחום, אך הן עדיין נמוכות משמעותית מאלו שהיו לפני עשור.
המשך היחלשות השקל עשויה לחזק התמסורת לאינפלציה
הערכנו בשבוע שעבר שקיים סיכוי יחסית גבוה שלאחר שיעלה ריבית במאי בנק ישראל יעלה ריבית גם בהחלטתו בחודש יולי. אולם, בראיונות שנתן הנגיד אחרי עליית הריבית בשבוע שעבר הוא רמז שאם מדד המחירים לחודש מאי לא יהיה גבוה משמעותית מהתחזיות, הריבית עשויה להישאר ללא שינוי בפעם הבאה.
הקפיצה של השקל בימים האחרונים, דווקא בשבוע שבו עלתה הריבית ואושר תקציב המדינה, מעלה שוב את הסיכוי לעליית ריבית נוספת. שע"ח של השקל איבד קשר לכוחות הכלכליים (בעיקר שוק המניות האמריקאי) ומושפע בעיקר מהתרחשויות בזירה הפוליטית-ביטחונית.
ההיחלשות הנמשכת של השקל עשויה להגדיל תמסורת של שע"ח לאינפלציה שהייתה מוערכת ברמה של כ-10%.
בשורה התחתונה, אנו מעלים את התחזית למדד המחירים לחודש יוני ל-0.1%. התחזית ל-12 החודשים עולה ל-2.9%.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב**