הוועדה המוניטארית החליטה על העלאת הריבית ב-25 נ"ב ל-4.75%, בהתאם להערכות המוקדמות. למרות סביבת האינפלציה הדביקה והגבוה מהצפוי, הטון שעלה מההודעה ומהראיונות הנילווים למדיה היה "יוני", וכיוון למיצוי קרוב של תוואי העלאות הריבית בהנחה וסביבת האינפלציה לא תפתיע כלפי מעלה או שיתגבר הפיחות בשער החליפין של השקל.
להערכתנו, ובדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה. בנוסף, מדיניות הממשלה מספקת רוח גבית לעלייה באינפלציה, כך שלהערכתנו סיכון האינפלציה נוטה כלפי מעלה ולכן אנו מצפים להעלאת הריבית לפחות ל-5% במחצית השנייה של השנה.
למרות ההפתעה המשמעותית כלפי מעלה במדד אפריל ולמעשה סדרת הפתעות כלפי מעלה מתחילת השנה (למעט מרץ), המלל בהודעה לא השתנה יתר על המידה, כולל ההכוונה העתידית שכזכור שונתה בהחלטה הקודמת לגירסה "יונית" יותר ולפיה המדיניות אינה מכוונת עוד לתהליך של העלאת ריבית אלא לקביעת הריבית כתלות בנתונים. כמו כן, גם בסדרת ריאיונות למדיה מצד חברי הועדה, המסר היה "יוני" באופן יחסי ואמנם לא שלל העלאות ריבית נוספות, אך הן הותנו בהפתעה כלפי מעלה באינפלציה או בהמשך פיחות של בשער החליפין של השקל. לפיכך, ההודעה הנוכחית נתפסת כ"יונית", בוודאי בהתחשב בסביבת האינפלציה הדביקה והגבוהה מהצפוי.
מעבר להותרת ההכוונה העתידית ללא שינוי, הועדה ציינה אמנם כי האינפלציה עדיין רוחבית וגבוהה, אך נתלתה בנתוני האינפלציה מנוכי העונתיות של הרבעון ושל חצי השנה האחרונה כאינדיקציה להתמתנות מסויימת בסביבת האינפלציה.
להערכתנו, התבססות על נתוני המדד מנוכי העונתיות בקביעת סביבת האינפלציה אינה טריוויאלית, שכן הם מושפעים מגורמים רבים כדוגמת השינוי בשער החליפין ומחירי הסחורות, שהופכים את הנתונים לפחות מובהקים, ולכן מוטב לבחון את סביבת האינפלציה באמצעות מדדי האינפלציה הבסיסית (בניכוי אנרגיה, מעורבות הממשלה ופירות וירקות/מזון), שבשלב זה ממשיכים לשקף אינפלציה גבוהה ו"דביקה" (שרשמה עלייה נוספת במדד אפריל).
כמו כן, הועדה ציינה כי האינפלציה בישראל נמוכה ממרבית המדינות המפותחות, וזאת למרות שהפערים הצטמצמו לאחרונה ובמונחי אינפלציה בסיסית, האינפלציה המקומית נעה סביב זו שבארה"ב ובגוש היורו, בטווח של 5.5%-5%. לעומת זאת, דווקא העובדה ששיעור המוצרים שעלו בשנה האחרונה בשיעור גבוה מהיעד נותר אמנם ללא שינוי ( כ-72%), אך תוך הרעה בתמהיל, כלומר עלייה חדה בשיעור הסעיפים שעלה מעל ל-7% (מכ-14% ל-30%), לא זכתה לאזכור בהודעה.
כמו כן, אמנם לא נרשמה התייחסות מיוחדת בהודעה לשער החליפין, אך בראיונות למדיה, נרשמה התייחסות מצד הנגיד והמשנה לנגיד לכך שהפיחות בשער החליפין של השקל, שנבע מניסיונות החקיקה של הממשלה, היווה גורם מרכזי בהפתעה כלפי מעלה באינפלציה בחודשים האחרונים. להערכתנו, השפעת הפיחות עד כה באה לידי ביטוי בעיקר במוצרים המאופיינים בתמסורת מיידית (כדוגמת בנזין, למרות שהתמסורת נחלשה בעקבות שמירה על טווח מחיר צר יחסית בשל סבסוד הבלו, ומחירי הטיסות והנופשים בחו"ל).
לעומת זאת ביתר מוצרי היבוא, ההשפעה צפויה להיות בפיגור שכן הפיחות בסל שתפס תאוצה החל מסוף ינואר, תורגם לפיחות ממוצע של כ-7.5% ביחס לרמה הממוצעת במחצית השנייה של 2022. מכיוון שמדובר בהשפעת מלאי, היא צפויה לבוא לידי ביטוי בעיקר במהלך הרבעון הקרוב, הערכה שמציבה סיכון כלי מעלה לנתוני האינפלציה בחודשים הקרובים.
מבחינת הפעילות הריאלית, הטון בהודעה היה חיובי יותר וכלל התייחסות לכך שהצמיחה ברבעון הראשון הייתה גבוהה יחסית בניכוי השפעות יבוא כלי הרכב, והיא מוערכת בכ-3.7% בשני הרבעונים האחרונים, כלומר סביב פוטנציאל הצמיחה של המשק. כמו כן, הועדה ציינה כי שוק העבודה נותר הדוק ובתעסוקה מלאה, וכי מגמת הירידה במשרות הפנויות ברורה יותר, אך בהיבט זה חשוב לציין כי למרות הירידה, רמת המשרות עדיין גבוהה בכ-30% מרמתה טרום משבר הקורונה.
מבחינת הגורם הגלובלי, הועדה הציגה תמונה המעורבת. לצד הצמיחה המתונה, אך הטובה מהצפוי מתחילת השנה, ציינה הועדה את ההידוק בתנאי האשראי על רקע הקשיים בבנקים האזוריים בארה"ב. מבחינת האינפלציה בעולם, הועדה ציינה כי היא מוסיפה להיות גבוהה, אך במגמת התמתנות, כך שהעלאות הריבית בעולם נמשכות תוך התמתנות בקצב ההעלאה.
בשורה התחתונה, העלאת הריבית הייתה בהתאם בצפי, אך המסר שעלה מההודעה ומהראיונות הנלווים למדיה היה "יוני" מהצפוי. הועדה ממשיכה לכוון למיצוי קרוב של העלאות הריבית, וזאת בהנחה וסביבת האינפלציה לא תמשיך להפתיע כלפי מעלה ובהנחה שלא יתגבר הפיחות בשער החליפין של השקל. להערכתנו, סיכון האינפלציה גבוה יותר מאשר זה שעולה מהודעת הריבית, ואנו מצפים שהריבית תעלה לפחות ל-5% במחצית השנייה של השנה.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI**