השקל המשיך להחלש בפתיחת השבוע מול הדולר בצל המשך הדהירה של הקואלציה להעברת חוקי המהפכה המשפטית, ובכך נראה כי ישראל הולכת למשבר חוקתי. הדולר חצה את הרמה של 3.7 שקלים במסחר, ובכך נגע בשפל של 3 שנים מאז מרץ 2020 בשיא המשבר הפיננסי בתקופת הקורונה.
פיחות השקל בעת הנוכחית מהווה אחד הסיכונים המרכזיים לאינפלציה שלא ממהרת לחזור לתחום היעד של בנק ישראל (1%-3%). ציפיות האינפלציה לשנה שנגזרות משוק ההון עלו לרמה של 3.4%, כאשר עד לאחרונה בבבנקים ובבתי ההשקעות המקומיים ציפיות האינפלציה לשנה קדימה היו מתחת ל-3%.
בימים כתיקונם, כאשר המשק נהנה מעודף בחשבון השוטף לצד הכנסת דולרים לישראל בין אם באקטיזים של חברות ההייטק או מייצוא הגז - כל אלו תרמו בשוטף להתחזקות השקל, שבתורו בלם את עליות המחירים מעבר לים. אלא שכיום התמונה שונה נוכח חולשת ההייטק כאשר במקביל הממשלה ממשיכה בדהירה להליכי חקיקה מהירים ונחושים להעביר את ה"רפורמה" למרות התנגדות בכירי העולם הכלכלי בארץ ומעבר לים, שמזהירים מפני הסכנה לכלכלה הישראלית.
החלשות השקל פוגעת ביכולתו לבלום את עליות המחירים שמעבר לים, שכן חוזקו של השקל כבר לא יעמוד לצד היבואנים שיגלגלו את המחירים לצרכן. במדד פברואר נרשמה הפתעה לרעה כלפי מעלה, זה החודש השני ברציפות, כאשר סל המחירים לצרכן בישראל עלה ב-0.5%. קצב האינפלציה בישראל הסתכם ב-5.2% ב-12 החודשים האחרונים, רמה החורגת מתחום היעד של בנק ישראל, כך שקשה לחתום על האטת קצב העלאות ריבית במשק שבאה על מנת לרסן את האינפלציה.
העלאה נוספת צפויה לייצר הזדמנות לפוליטיקאים לתפוס טרמפ ולייצר לחץ נוסף על בנק ישראל. בינתיים, הנגיד, פרופ’ אמיר ירון, הוציא את עמדתו מעבר לדלתיים סגורות ובשבוע החולף הזהיר בראיון ל-CNN מפני השלכות הרפורמה המשפטית. זה עשוי להעיד כי ירון כבר לא בונה בהכרח על כהונה נוספת כנגיד בנק ישראל, או שהוא פשוט עושה את תפקידו בכובעו הנוסף כיועץ כלכלי לממשלה.
צריך לומר כי סיכוני הרפורמה המשפטית נתפסים כאלו שישפיעו על הטווח הארוך, בעוד שבטווח הקצר האינפלציה ממשיכה להיות דביקה, כשברקע משבר הבנקים בארה"ב לצד ’חילוץ’ קרדיט סוויס תורמים לחוסר יציבות בשווקים. באווירה הזו קשה להמשיך להעלות ריבית, ולא מן הנמנע שהפד בארה"ב יאט ואף ייעצור את העלאות. לאחר קריסת הבנק SVB והשתלטות הרגולטור על בנקים נוספים על מנת למנוע ’ריצה אל הבנקים’, הציפיות להעלאת ריבית הפד בישיבתו ביום רביעי נפלו בחדות. למעשה לפי שוק החוזים, ישנם סיכויים של 28% שהפד כלל לא יעלה ריבית השבוע בגלל המשבר המתפתח, ושוק האג"ח מתמחר אי העלאה ב-50%.
אבל צריך לשאול האם הפד יוריד את הריבית בתקופה בה סביבת האינפלציה גבוהה מאד ושיעור אבטלה נמוך מאד? "ההתייצבות בשווקים בשילוב עם סביבת האינפלציה הגבוהה מאד ומצבו האיתן של שוק התעסוקה איתם תומכים בהורדת ריבית הפד בהמשך השנה כפי שמגולם כעת בשווקים", אמר מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים. "עם זאת הירידה החדה במניות הבנקים בארה"ב והאירועים האחרונים בקרדיט סוויס ו-SVB צפוים להוביל להקשחה נוספת של תנאי האשראי של הבנקים בארה"ב ובאירופה".
ומה יעשה בנק ישראל?
פה בישראל האינפלציה עודנה חורגת מהיעד ולצד שיעור אבטלה נמוך מאד, לא מן הנמנע שבנק ישראל יעלה ריבית בשיעור של 0.5% בצל הפיחות המהיר של השקל, כמעין מקדם בטיחות נוסף מפני זעזועים שיבואו בהמשך. כך עשה הנגיד בהודעה הקודמת שהעלה ריבית בטווח העליון של התחזיות, ומאז התמונה הכללית רק הידרדרה עם מדד פברואר מעבר לצפי והמשך הפיחות של השקל, כאשר נכון להיום בכל הקשור לסיכונים הפוליטיים, אלו אמורים להיפתר לטוב או לרע בקרוב, מה שצפוי להגביר את חוסר הודאות סביב השקל, ובהתאם להשליך על האינפלציה והריבית. לזאת יש להוסיף את שיעור האבטלה הנמוך של 3.7% בחודש החולף - שפל של חמישה עשורים, כאשר שיעור התעסוקה מתבסס מעל 61% - גורמים נוספים בעד העלאה במסגרת השיקולים של בנק ישראל בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק.
"אינפלציית ההיצע ממשיכה, מאידך, להתמתן והירידה החדה במחירי הסחורות לאחרונה תומכת בהמשך המגמה, אם כי שיעור הירידה יהיה תלוי מאד בהתפתחויות בשער השקל, אשר יושפע בתקופה הקרובה בעיקר מההתפתחויות במישור הפוליטי", אמר שפריר. "אינפלציית הליבה ממשיכה לשהות ברמה גבוהה מאד, במיוחד בענפי השירותים – עובדה התומכת בהמשך העלאת ריבית ב"י בישיבה הקרובה להערכתנו ב-0.25%, חרף הירידות החדות במניות הבנקים בארה"ב.
"בראיון ל-CNN הנגיד, ירון, אמר טרם פרסום המדד לפברואר, כי האינפלציה עדיין "דביקה" וגבוהה במיוחד בענפי השירותים וכי הבנק "נחוש מאד" להוריד את האינפלציה בחזרה ליעד באמצעות המשך העלאות ריבית. נראה כי הגורם היחידי, כמעט, התומך במיתון גובה העלאת הריבית בישראל ל-0.25%, הנה הציפייה להתמתנות, ואולי אף עצירה, בגובה העלאות הריבית בארה"ב".
סיכון להאצה באינפלציה כתוצאה מהפיחות בשקל
בנוגע להחלטה הקרובה של בנק ישראל לגבי גובה הריבית, רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI אומר כי "העלייה הגבוהה מהצפוי במדד, וחשוב מכך האינפלציה "הדביקה" והסיכון להאצה באינפלציה כתוצאה מהפיחות בשקל, יובילו להמשך העלאת הריבית. על רקע המשבר בבנקים בארה"ב ובאירופה, ותלות גוברת של המדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה בהתפתחויות ובנתונים, סביר כי גם בנק ישראל ימתן את קצב העלאות. גם גוזלן סבור כי הריבית צפויה לעלות ב-25 נ"ב ל-4.5%. "תחת הנחת תחזית האינפלציה שלנו, הועדה המוניטארית צפויה לראות לנגד עיניה קצב שנתי של סביב 5% בהחלטות הקרובות, כך שבכדי להימנע מהמשך העלאות הריבית תידרש הרעה משמעותית בתמונת המאקרו הגלובלית, ובהעדר הידרדרות שכזו בחודשים הקרובים, הריבית צפויה להגיע ל-5%-4.75% עד אמצע השנה".
הסיכון הפוליטי ממשיך להיות גבוה
מבחינת התמחור בשוק האג"ח, גוזלן אומר כי "השוק המקומי העלה במידה מסוימת את פרמיית הסיכון ועקב באופן חלקי בלבד אחר ירידת התשואות בעולם. עם זאת, כל עוד הסיכון להחלשת מערכת המשפט לא יורד מעל הפרק, הסיכון לעליית מדרגה נוספת בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי גבוה, ומכאן הצפי להמשך ביצוע חסר של הנכסים המקומיים ותמיכה בעמדה דפנסיבית מבחינת מח"מ התיק. כמו כן, סביבת הציפיות לאינפלציה משוק האג"ח של כ-2.6% משקפת להערכתנו פרמיית סיכון אינפלציונית נמוכה יחסית, הן על רקע סביבת האינפלציה הדביקה והן על רקע החשש מהמשך פיחות בשקל, ולכן תומכת במשקל עודף לאפיק הצמוד על פני השיקלי".