מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.4% בחודש פברואר - בהתאם לצפי לעלייה של 0.4%, וכך ב-12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה בארה"ב עומדת על 6.0%.
מדד הליבה (האינפלציה בנטרול אנרגיה ומזון) עלה ב-0.5% מעט מעל הצפי שעמד על עלייה של 0.4%, ובכך קצב האינפלציה של מדד הליבה עלה ב-5.5% בשנה האחרונה.
נתוני האינפלציה מצביעים על המשך קצב ההתמתנות לעומת נתון של 6.4% בקצב שנתי בינואר, אן כי יו"ר הפד, ג’רום פאוול הבהיר בנאומו האחרון כי הריבית עשויה להיות גבוהה יותר מכפי שחזו, שכן האינפלציה דביקה. אלא שמאז התגלו סדקים מהותיים במערכת עם קריסת בנק SVB והחשש מהדבקה לבנקים נוספים, עד כדי כך שבגולדמן זאקס צופים כי הפד לא יעלה ריבית בפגישה הקרובה ביום רביעי הבא.
למעשה, בשוק החלו לתמחר הורדת ריבית מהחשש כי המשך העלאות הריבית יהפוך את הסדקים לשברים. ייתכן ובכך המדיניות של העלאת ריבית מהירה על מנת להאט לאחר מכן הגיעה מהר לשלב ההאטה.
מודי שפריר, אסטרטג שווקים פיננסים בבנק הפועלים, אומר כי "פרסום המדד מוביל לעלייה קלה בתחזיות השוק לגובה העלאת הריבית בשבוע הבא ל-20 נקודות בסיס, כלומר הסתברות של 80% להעלאת ריבית של 0.25% ו- 20% להותרת הריבית על כנה.
"בחינת רכיבי המדד מצביעה על המשך עלייה מטרידה באינפלציית השירותים, אשר תרמה 0.36%+ לעליית ליבת המדד (לעומת תרומה של 0.32%+ בינואר). מחירי השכירויות (אשר צפויים להתמתן בחדות בהמשך השנה) המשיכו לעלות בחודש האחרון בחדות (0.8%+), אך עפ"י חישובים של בלומברג ליבת אינפלציית השירותים בניכוי שכירויות (Core services ex-shelter), אשר נמצאת במרכז תשומת הלב של הפד, עלתה בפברואר ב- 0.43% (לעומת 0.36%+ בינואר). מאידך, אינפלציית הסחורות (אינפלציית ההיצע) תרמה תרומה אפסית למדד חודש פברואר (לאחר עלייה קטנה בינואר ותרומה שלילית ברבעון האחרון של 2022".
עוד מפרט שפריר כי "מחירי הרכבים המשומשים ירדו בפברואר ב-2.8% לעומת פברואר 2021 (ירידה חודשית שמינית ברציפות), אך העלייה המחודשת והחדה יחסית במחירי הרכבים במכרזים (מדד Manheim עלה בשלושת החודשים האחרונים ב- 7.8%) מאותתת על כך שרכיב משמעותי אשר תרם בחצי השנה האחרונה לירידת אינפלציית ההיצע, צפוי דווקא לתרום לעליית האינפלציה בחודשים הקרובים".
דוח התעסוקה שכמעט נשכח תומך בהמשך הריסון
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, "מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר לא הפתיע. קצב האינפלציה ירד, אמנם, מ-6.4% ל-6%, אך זאת עקב המדד הגבוה, יחסית, שנרשם בחודש פברואר אשתקד (0.7%+) ואילו בחודש פברואר השנה עלה המדד ב-0.4% ’בלבד’. היות וגם בחודש הבא יהיה המצב דומה (מדד מרץ 2022 זינק באחוז שלם), קצב האינפלציה ירשום ירידה "טכנית" נוספת, אך לא יהא בכך כדי לבשר על תפנית של ממש.
"לבד מזאת, האינפלציה ללא סעיפי המזון והאנרגיה, אליה מכוון הפד, ממשיכה להדאיג. ב-12 החודשים האחרונים היא רשמה עלייה של 5.5%, אמנם קצת פחות בהשוואה לחודש ינואר, אך עדיין שיעור גבוה ו"דביק" שמצביע על ביקושים מקומיים חמים מדי מבחינת פאוול וחבריו. כמו כן, סעיף השירותים בניכוי שירותי אנרגיה עלה 7.3% ב-12 החודשים האחרונים, קצב גבוה ועיקש שהפד מעוניין למתן דרך ריסון הביקושים ולעת עתה מתקשה בכך. מכל מקום, המרחק בינה לבין יעד האינפלציה של 2% והתחזית לשנת 2023 של הפד עצמו (3.1%+) עדיין רחב.
"נחמה מסוימת ניתן למצוא בנתון שפורסם אתמול, לפיו הציבור בארה"ב הוריד משמעותית את ציפיות האינפלציה שלו לשנה הקרובה, מ-5.0% ל-4.2%, מה שמצביע על ירידה אפשרית בלחצי המחירים מכיוונו. מבחינת הריבית, נתוני האינפלציה עשויים "לנגן כינור שני" לנוכח המשבר סביב הבנקים האזוריים והקטנים בארה"ב. הפד יצטרך להחליט איזה משקל הוא נותן לאירועים הללו ולאינפלציה – כשכל אחד מהם מושך לכיוון אחר.
"צריך לזכור בהקשר זה כי דוח התעסוקה לחודש פברואר, שפורסם אך לפני מספר ימים, וכמעט נשכח בלהט האירועים, היה חזק ואף הוא העלה צורך בריסון מוניטארי נוסף. החלטת הריבית תהייה ביום רביעי הבא. להערכתי, היות והאינפלציה אמנם נותרה גבוהה, אך לא הפתיעה לרעה, הדבר יאפשר לפד לבחור בחלופה מתונה יותר של העלאת הריבית ב-1/4 אחוז בלבד. הסיכוי שהריבית לא תעלה כלל קטן יותר, אך לא אפסי", סיכם מנחם.