חברת דירוג האשראי פיץ’ הותירה את הדירוג לישראל אך הזהירה מפני פגיעה בעצמאות בנק ישראל ומערכת המשפט. נכון להיום אין סיבות להורדה של הדירוג, שכן תנאי המשק חזקים, והתקציב שאושר השבוע כולו לא פורסם והחלוקה לא סגורה סופית. פיץ נשענת על נתוני החוב שפחתו במהלך השנה האחרונה ועל כן הדירוג נותר גבוה. יחד עם זאת, הסיכון הפוליטי מבחינת פיץ’ עבור הדירוג עלה.
"הרפורמה המשפטית עלולה להחליש את פרופיל האשראי", כתב פיץ’. החברה מתייחסת לרפורמה המוצעת וטוענת שהממשלה שמה לה לעדיפות את קידום הרפורמה המשפטית שתצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ותעניק יותר כוח לקואליציה בכנסת בנושאי חקיקה ומינוי שופטים, במטרה המוצהרת, להגביר את יעילות פעילות הממשלה והפחתת העומס הרב במערכת המשפט. הרפורמה נתקלה בהתנגדות אזרחית ופוליטית חזקה.
בעוד התוכן המדויק של הרפורמה עדיין נתון למשא ומתן, החברה סבורה שהרפורמה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה או במידה והיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים.
על פי החברה, חלק מהמדינות שהעבירו רפורמות מוסדיות גדולות אשר הפחיתו את האיזונים והבלמים המוסדיים ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), האינדיקטורים המשפיעים ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, ובמקרים מסוימים הביאו להפחתה של שלב אחד בסולם הדירוג על פי מודל החברה, כאשר ההשפעה נמשכה לאורך מספר שנים. בשלב זה לא ברור אם לרפורמות המוצעות בישראל תהיה השפעה בקנה מידה דומה.
חוב במגמת ירידה
פיץ’ צופה שיחס חוב תוצר ימשיך במגמת הירידה לשיעור של 57.9% עד שנת 2024, מ- 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021 (על פי נתוני בנק ישראל), על רקע צמיחה נומינלית חזקה וגירעונות מוגבלים. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה הבאה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים לאג"ח ממשלתי ממשקיעים מקומיים. הפרמיה מעל אג"ח ארה"ב עלתה בצורה מתונה בהנפקה האחרונה, ואיגרות החוב של ארגון הבונדס נותרו פעילות והאקלים הפוליטי לא צפוי להגדיל את עלויות המימון. הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.
מאזן חיצוני חזק
בהודעה נכתב כי ההסתמכות של ישראל על הפקת גז מקומית מספקת בידוד מסוים מעליית מחירי הסחורות העולמיים והביקוש למוצרי היצוא שלה נותר חזק. החברה צופה עודף בחשבון השוטף של 3.6% בשנת 2023, ללא שינוי בגדול מ-2022, אך חזק בהרבה מהחציון של מדינות בדירוג A של 1.2%- בשנת 2023. תשלומי חוב חיצוני נטו גדולים של כ-12 מיליארד דולר והמשך ההשקעה בחו"ל על ידי משקיעים מוסדיים הובילה לירידה מתונה ברזרבות המט"ח בשנת 2022. הצפי של החברה הוא שרזרבות המט"ח יירדו באופן מתון ב-2023 עד לרמה של 12 חודשים של תשלומי חשבון שוטף, אך יישארו הרבה מעל החציון של 3.1 חודשים אצל מדינות ייחוס עבור 2022. מעמדה של ישראל כמלווה נטו לעולם ברמה של כ-52% מהתמ"ג (חציון: -2.8%) מהווה נקודת חוזק משמעותית בדירוג האשראי.
על פי פיץ’, פעולת דירוג חיובית עשויה להתרחש במידה ותירשם הפחתה ממושכת ביחס החוב הממשלתי לתוצר לרמה הקרובה לזו של מדינות המדורגות AA. כמו כן תיתכן פעולה חיובית במצב בו יפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים. מצד שני, פעולת דירוג שלילית עלולה לקרות במידה ותירשם עלייה קבועה ביחס החוב הממשלתי לתוצר. פעולה שלילית עלולה להתרחש אם יתממשו סיכונים אשר יגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית, כמו גם אם יפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את המערכת המשפטית ותביא להורדה במדדי ה WBGI או להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים והפיסקליים.
לתחזית יש סיכונים שכן התקציב עוד נדרש לעבור את הכנסת וניתנו התחייבויות נוספות לציבור הבוחרים ויש סיכונים בצד ההכנסות. מעבר להצעת התקציב הנוכחית, הרשויות צפויות להמשיך במדיניות של סובסידיות גבוהות יותר המעדיפות קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים על חשבון תקציב מאוזן בהינתן ההימנעות מהעלאת מסים.