בנק ישראל צפוי לפרסם מחר את גובה הריבית במשק, וזאת לאחר מספר אינדיקציות שתומכות בהעלאות נוספות, כמו נתון צמיחה חזק, החלשות השקל שתתורגם לאינפלציה, וקצב אינפלציה בינואר שחורג מהצפי.
בבית ההשקעות מיטב מעריכיםכי עליית ריבית של 0.5% הינה דבר הכרחי ומוצדק. "אנו צופים אומנם שהאינפלציה תכנס אל תוך היעד בעוד שנה, אך להערכתנו, בנסיבות הקיימות בנק ישראל ייתן משקל גבוה יותר בהחלטה לקצב האינפלציה בפועל מאשר לתחזיות. כמו כן, התחזית שלנו לירידה באינפלציה מותנית בעליית ריבית", אמר אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
"לעת עתה האינפלציה לא מראה סימני התמתנות. קצב עליית המחירים של הרכיבים הלא סחירים עלה ל-5.5%, הגבוה מאז 2009. גם עליית הרכיבים הסחירים נותרה גבוהה ברמה של 5.4%. אומנם אחרי מדד פברואר קצב האינפלציה צפוי לרדת, אך זאת לא בגלל מה שקורה עכשיו, אלא בגלל יציאה מהספירה השנתית של מדד פברואר 2022 שעלה בשיעור חריג של 0.7%. האינפלציה בחודשים האחרונים דווקא עולה. מדד המחירים בניכוי העונתיות עלה בארבעת החודשים האחרונים ב-0.4% בממוצע בחודש, גבוה יותר מאשר בחודשים הקודמים. קצב זה מגלם אינפלציה שנתית של קרוב ל-5%.
"בתחזית בתחילת ינואר בנק ישראל ציפה ש-2022 תסתיים עם אינפלציה של 5.2%. בפועל, היא נגמרה עם 5.3%, כך שמדד דצמבר היה גבוה מתחזית הבנק. גם מדד ינואר היה גבוה מהתחזית של בנק ישראל. לפיכך, מאז החלטת הריבית הקודמת שני מדדי מחירים היו גבוהים מהתחזית של בנק ישראל. קיימים סימנים שהאינפלציה בישראל משתרשת. לפי דיווחי החברות בסקר הערכות בעסקים, בחודשים האחרונים חלה הקלה משמעותית בשרשרת ההספקה. במקביל, במחצית השנייה של 2022 הביקוש למוצרים ירד בחדות. למרות הקלות בהספקה וירידה בביקושים, מדד המחירים של הרכיבים הסחירים שמייצג בעיקר את המוצרים ממשיך לעלות בקצב שנתי גבוה. בניגוד לארה"ב, מחירי מרבית המוצרים המשיכו לעלות בחצי השנה האחרונה", אמר ז’בזינסקי.
לגבי מצבו של שוק העבודה שממשיך להיות יחסית חזק למעט בתחום ההיי טק, אמר ז’בזינסקי כי "ניסיון העבר מלמד שריבית של כ-4% כנראה נמוכה מדי בכדי לקרר את האינפלציה בישראל. במחזור עליית הריבית הקודם בין 2009 ל-2011 האינפלציה בשיא (4.3%) הייתה נמוכה מהיום. שיעור האבטלה היה כמעט כפול מהיום (6%-7%). למרות זאת, עליית ריבית כמעט ב-3% עד לרמה של 3.25% לא הצליחה להוריד אינפלציה. רק אחרי המשבר באירופה והמחאה החברתית ב-2011 האינפלציה התחילה לרדת, אך היא ירדה גם בארה"ב ובאירופה, למרות שהריבית שם נשארה ברמה אפסית".
צריך להדגיש כי מאז ישיבת הריבית הקודמת, חלה תפנית בהתנהגות של שער החליפין של השקל. "עד לפני כחודש בנק ישראל לא שלט על שערו של השקל אשר מושפע בעיקר מהתנהגות שוק המניות האמריקאי. אי הוודאות שיצרה הרפורמה המשפטית ניתקה את הקשר ושלחה את השקל לפיחות חד. התנתקות השקל מדפוס ההתנהגות שהיה בשנים האחרונות והסיכון לפיחות משמעותי בעקבות עלייה באי הוודאות מחזירים אחריות על שע"ח לבנק ישראל ותומכים בעליית ריבית גבוהה יותר לאור הנסיבות. הסיכונים של בנק ישראל לא סימטריים. נוכח קצב הצמיחה הגבוה במשק ומצבו של שוק העבודה הנזק מעליית ריבית גבוהה מדי לא כל כך גדול. לעומת זאת, אם בנק ישראל יאפשר השתרשות האינפלציה, עלול להיגרם נזק כבד לטווח הארוך לכלכלה. השוק כבר מוכן לעליית ריבית גבוהה", אמר ז’בזינסקי.
משק צומח מעל הפוטנציאל
קצב הצמיחה במחצית השנייה של 2022 נותר מעל 4%, בדומה למחצית הראשונה. התמ"ג ממשיך לצמוח מעל קו המגמה טרום הקורונה. קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית ירד במחצית השנייה של 2022 מ-6.4% ל-4.1%. ללא צריכת המכוניות הגידול במחצית השנייה היה נמוך יותר. בעיקר ירדה צריכת המוצרים, אך היא ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה. צריכת השירותים צמחה במחצית השנייה בקצב שנתי גבוה של כ-9%, אך היא עדיין לא סגרה את הפער ביחס למגמה.
לדברי רונן מנחם, אסטרטג השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, "ייתכן כי בנק ישראל יסתפק, לבסוף, בהעלאת ריבית של ¼ אחוז, אך מכל מקום הוא יאותת בהודעתו ובדברי הנגיד כי גורם הסיכון להמשך נוטה כלפי מעלה – כלומר, ייתכן כי הריבית תיאלץ, בהמשך, לעלות עוד. בשורה התחתונה, הריבית תעלה, שתי החלופות פתוחות, אך כרגע המטוטלת נוטה יותר לכיוון 0.25%. הריבית תעמוד, במקרה זה, על 4.25% וזו תהייה עלייה שמינית במספר מאז עמדה הריבית על 0.1% בחודש אפריל אשתקד".
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, צופה העלאת ריבית של 0.5% על רקע האינפלציה הגואה והפיחות בשקל. לזאת כץ מוסיף כי "החשש לאי יציבות פיננסית מהווה נימוק חדש וחשוב במדיניות המוניטארית. בסביבה זו של עצבנות בשווקים (ובעיקר הפיחות בשקל) בנק ישראל ישאף "להרגיע" על ידי מדיניות מוניטארית יותר מרסנת. יתכן, שהודעת הריבית תציין זאת באופן מפורש, אך בצורה עדינה".