דיווח של חברת מירלנד הבורסאית שופך אור על היכולת להנזיל נכסים ברוסיה שבבעלות חברות זרות. בהמשך להשלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מירלנד עדכנה היום (ה’) כי הוועדה הממשלתית המיוחדת המפקחת על השקעות זרות פרסמה בין היתר תמצית של החלטה שמשרטטת את התנאים שיאפשרו להעניק אישור ליישות זרה לא ידידותית למכור את החזקותיה בחברה רוסית.
התנאים הם הערכת שווי של הנכס בוצעה על ידי מעריך שווי בלתי תלוי, מחיר המכירה של הנכס נמוך בלפחות ב-50% מהשווי כפי שנקבע על ידי המעריך שווי, פריסת התשלומים שינבעו ממכירת הנכס היא לתקופה של 2-1 שנים אלא אם קיימת התחייבות לשלם פחות 10% ממחיר העסקה לקופת התקציב הפדראלי.
מירלנד בוחנת את האפשרויות נוכח העובדה כי היא פועלת לשינוי מבנה ההחזקות בחברות רוסיות המוחזקות נכון להיום על ידי חברות קפריסאיות המוגדרות כ’ישויות זרות לא ידידותיות’ לחברות המוגדרות כידידותיות. האישור הזה כפוף גם הוא לאישור הוועדה הרוסית.
אם בשלהי העשור הראשון של שנות האלפיים רוסיה ניצבה במקום השני בהשקעות הישראלים בחו"ל אחרי ארה"ב, הרי שמאז הישראלים הדירו את רגליהם מלהשקיע במדינה, בין היתר, בשל סיפוח האי קרים, והגבלת תנועות מט"ח על ידי המשטר של פוטין, אך מסתבר שלא לחלוטין.
מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראל ברוסיה נאמדות ביותר מחצי מיליארד דולר. לשם השוואה, יתרת ההשקעות הישירות של ישראלים בטורקיה נושק ל-800 מיליון דולר, ובארה"ב בכ-15 מיליארד דולר. אלא שבניגוד לטורקיה, ארה"ב או יתר המדינות, הכספים שנמצאים ברוסיה בסכנה על רקע הסנקציות שחלו על המשטר של פוטין נוכח הפלישה לאוקראינה.
איך בכל זאת אפשר למשוך כספים מרוסיה? - לכתבה המלאה.