אם בשלהי העשור הראשון של שנות האלפיים רוסיה ניצבה במקום השני בהשקעות הישראלים בחו"ל אחרי ארה"ב, הרי שמאז הישראלים הדירו את רגליהם מלהשקיע במדינה, בין היתר, בשל סיפוח האי קרים, והגבלת תנועות מט"ח על ידי המשטר של פוטין, אך מסתבר שלא לחלוטין.
מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראל ברוסיה נאמדות ביותר מחצי מיליארד דולר. לשם השוואה, יתרת ההשקעות הישירות של ישראלים בטורקיה נושק ל-800 מיליון דולר, ובארה"ב בכ-15 מיליארד דולר. אלא שבניגוד לטורקיה, ארה"ב או יתר המדינות, הכספים שנמצאים ברוסיה בסכנה על רקע הסנקציות שחלו על המשטר של פוטין נוכח הפלישה לאוקראינה.
מה זו השקעה ישירה? מכירה של חברה בבעלות מקומית לתושבי חו"ל היא בדרך כלל עסקה פיננסית, הנרשמת בחשבון הפיננסי של מאזן התשלומים בלבד, היות ובסך הכל עוברת הבעלות בין בעלי המניות. בניגוד להשקעה עקיפה, כמו בניירות ערך של חברה או השקעה פסיבית אחרת, השקעה ישירה הינה בעלות אקטיבית על נכסים או אמצעי ייצור. ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בחו"ל והלוואות בעלים לחברות הללו.
סך יתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראלים בחו"ל הגיע לכ-110 מיליארד דולר ב-2020, כך שהכספים שברוסיה מהווים חלק קטן מהסך הכולל, אלא שמדובר בהיקף גבוה מזה שהשקיעו הישראלים באוקראינה (371 מיליון דולר), איטליה (153 מיליון דולר), ספרד (81 מיליון דולר), פולין (284 מיליון דולר), או ברזיל (117 מיליון דולר). ההשקעה הגבוהה ביותר של חברות ישראליות בחו"ל הייתה בהולנד (47.2 מיליארד דולר – 42.8% מסך יתרת ההשקעות. השקעות בולטות אחרות היו בארצות הברית (10.6 מיליארד דולר) ובקנדה (3.9 מיליארד דולר).
מדובר בנתונים שנכונים ל-2020, אם כי סביר להניח שסכום זה לא השתנה באופן מהותי מאז הפלישה המפתיעה של רוסיה לאוקראינה שכן הסנקציות לא הוטלו באופן מוחלט כמו זה שממנו סובלת איראן. אלא שהנתונים הבאים יפורסמו לקראת חודש אפריל בשנה הבאה, וגם אז הם יתייחסו ל-2021 ולא לתקופה הנוכחית שרלוונטית לעניין הסנקציות.
השקעות ישירות כוללות בין היתר השקעה בנדל"ן ומאז ימי לב לבייב וקניון אפי מול שנפתח בקול תרועה רמה אך נכשל, חברת נדל"ן אחרת שמושקעת ברוסיה היא מירלנד. בבעלותה מתחם משרדים במוסקבה, פרויקט למגורים בסנט פטרסבורג ומרכזים מסחריים בסראטוב ובירוסלבל. לחברה השקעות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, והיא סובלת מקושי להמשך מימון הפרויקט שם בגלל הסנקציות. גם לישראל קנדה ואלקטרה מיזם נדל"ני גדול בסנט פטרסבורג של בן כ-30 אלף יחידות דיור.
גם לחברת קופיקס שבשליטת רמי לוי החזקות ברוסיה באמצעות החברה הבת אורבן קופיקס 42.2% מקופיקס גלובל שמפעילה רשת בתי קפה במדינה. במרץ האחרון קופיקס הטילה ספק ביכולתה של שלוחתה ברוסיה לפרוע הלוואת בעלים בסכום של 2.5 מיליון דולר, מה שמעלה חשש שהחברה הרוסית עלולה להידרש על ידי הבנקים הרוסיים להחזיר את המימון שהעמידו לה במקרה הטוב, מה שעלול להגיע לכדי מימוש נכסים.
"יש סוגים שונים של השקעות ובסופו של דבר הכל נמצא תחת סימון של חוסר ודאות", אמר עו"ד ולדי בורודובסקי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן ומייצג חברות במדינות ברה"מ לשעבר. בשיחה מאזייברג’ן הסביר בורודובסקי כי חוסר הוודאות חריג למדי גם בגלל הסנקציות המערביות וגם בגלל תגובת הנגד הרוסית. "חלק מהתגובות לסנקציות היו מפתיעות כמו זינוק הרובל, בשל מצב מוזר שנוצר עודף במאזן המסחרי של רוסיה, כאשר אף אחד לא רוצה למכור לה שום דבר ומצד שני היא מוכרת נפט. ולכן מה שקרה ברוסיה, למרות שכולם ציפו שהכלכלה תיחלש בשל הסנקציות, קרה דבר הפוך. כמובן שמדובר בתופעה קצרת טווח, די ברור שכלכלה רוסיה נפגעה והיא עשויה להיפגע בהמשך".
איך בכל זאת אפשר להוציא משם כספים?
"רוסיה הטילה מגבלות על יציאה של הון החוצה למדינות שהצטרפו לחרם עליה, כמו קנדה , ארה"ב ועוד. יש מגבלות מחמירות על עסקאות ומימוש נכסים אך ישראל לא ברשימה שכן היא לא מזוהה כמדינה לא ידידותית לרוסיה".
אבל מבחינת המערכת הבנקאית בישראל היא מצייתת לסנקציות העולמיות.
"עדיין יש בנקים מאד חזקים שדרכם הכסף זורם, לא כל המגזר הבנקאי ברוסיה חסום. הבנקים בישראל פועלים בזהירות מתוך הקפדה לצמצם חשיפות וסיכונים, שכן אין לדעת מה יקרה מחר, אם תתחיל להעביר העברה ופתאום יטילו הגבלות. כמו כן היום יש הרבה גופים תחת הסנקציות כך שצריך לבדוק הרבה מעבר. המגבלות הן גם על מגזרי ככלה מסויימים. עדיין תנועת הכספים מרוסיה לישראל קיימת, כל בנק עם מידת ההיענות שלו לזה בהתאם למנגנוני הבקרה, וחלקם לוקחים פוזיציה זהירה יותר. על הבנקים לא חלות מגבלות באופן ישיר אבל הם מחוייבים למערכת הפינסית העולמית.
אז ההשקעות ברוסיה לא בהכרח יעלמו?
"יש מגבלות על הזרמת ההון החוצה, שהיו גם לפני האירועים, שכן יש פיקוח הדוק על הממשל על תנועות מט"ח החוצה עוד לפני כן. נקודת המפתח היא שיש חוסר ודאות, יש תחומים שלמים שהסנקציות עדיין לא נגעו בהם, כמו הבורסה של מוסקבה, כך שיש תחומים נושמים שבהם הכלכלה הרוסית נושמת, יחסי הגומלין בין רוסיה למערב ממשיכים להתקיים, בטח עם ישראל. אבל אם מחר אומרים שיש אמברגו מוחלט עם רוסיה, כמו איראן, אז תלוי מה סוג ההשקעה. נגיד ורכשת קרקע אז זה לא שתימחק מהרישום בהכרח מבעלות על הקרקע. אנחנו לא נמצאים במצב שבו חושבים להגביל רישום קרקעות של זרים ברוסיה. מה תוכל לעשות עם הקרקע, האם תוכל לגייס מימון מבנקים רוסיים? יהיו הרבה מאד שאלות קשות בהקשר זה.
"בתוך רוסיה אין תחושה של מבצר. הדברים עובדים ודאי בכלכלה. מפעל רכב שהפסיק לקבל שבבים מטאיוון מקפיאה את תעשיית הרכב של רוסיה אבל עדיין יש הזמנות כאלה ואחרות. הפועלים עדיין ממשיכים ללכת ולקנות לחם בסופר. בחודשים המעטים שחלפו זה עדיין עובד על אדים במובן מסויים. אם קנית מכונות לאפיית לחם מאירופה ואין לך גישה אליהן, אז אמנם יש עדיין מלאים במחסנים, לא חלף מספיק זמן, אבל אני מתאר לעצמי שבהמשך אנשים ירגישו את הפגיעה כי המלאים יתחילו להיגמר ולא יהיה איך להביא את זה מאירופה. אי אפשר להבריח הכל דרך שוק שחור כשצריך לתת מענה למיליוני אנשים".