השנה קרובה לסיומה וככל הנראה מדדי המניות בוול סטריט, גם אם ירשמו ראלי סוף שנה, כבר לא יסכמו את 2022 בתשואה חיובית. בשוק המקומי לעומת זאת הפגיעה שנרשמה היתה נמוכה יותר בהתחשב בגורמי הסיכון שצצו במפתיע, אך אף אחד לא ירצה לזכור את השנה הקשה בשווקים כאשר ירידות השערים באו לידי ביטוי כמעט בכל האפיקים, גם אלו שנחשבים סולידיים. ירידות חדות במיוחד נרשמו בשוקי אגרות החוב הממשלתיות, באופן יוצא דופן לימים שבשגרה, וזה בא לידי ביטוי בתיקים של החוסכים שכן האג"ח הממשלתיות מהווה עוגן בכל תיק.
היום זה נראה רחוק אך עוד בחודש מרץ השנה הריבית בישראל היתה ברמה אפסית. אלא שמאז העלייה המהירה באינפלציה אחרי עשור שבו רמת המחירים אתגרה את תחום היעד מלמטה, הבנקים המרכזיים חזרו למדיניות מהדקת שלא נראתה יותר מעשור.
לאחר מהלך העלאות מהיר שלא נראה מאש תחילת שנת 2000, הריבית בישראל צפויה להגיע, לפי הערכת בנק לאומי, לרמה של 4% - הכל על מנת לרסן את האינפלציה שחורגת מהיעד של בנק ישראל, אך עדיין נמוכה בהשוואה לעולם שם האינפלציה בשיא שלא נראה ארבעה עשורים.
עכשיו כאשר השווקים הפיננסים מתמודדים עם בעיית האינפלציה, משבר הקורונה נראה כמו אפיזודה מהעבר הרחוק. "על רקע עליית מחירי הסחורות, לצד האצת האינפלציה מסיבות שאינן נובעות מהסחורות, ומעבר מהיר למהלך ההידוק המוניטרי, תשומת הלב הוסטה בחדות מנושא מגפת הקורונה", אמר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "מה גם, שברוב המדינות המגבלות הופחתו במידה ניכרת. בישראל ובמדינות נוספות, רמת המגבלות נמוכה מאוד כיום. עם זאת, הנתונים מצביע על מגבלות נוקשות יחסית בסין, אשר באות לידי ביטוי מסוימת בהפרעה לפעילות הכלכלית השוטפת שם, זאת במקביל לקיומם של גורמים מעכבים נוספים".
התרחיש המרכזי: הריבית לא תמהר לרדת; תיתכן מחאה עקב יוקר המחיה
בפמן מעריך כי במידה ותהיה התייצבות של מחירי הסחורות, הדבר יסייע בהתממשות התחזית להתמתנות האינפלציה בעולם במהלך 2023 ואילך. מעבר לכך, מהלך ההידוק המוניטרי המהיר יחסית צפוי לתרום להאטת האינפלציה בהמשך. "ההתייקרויות המשמעותיות פוגעות בכוח הקנייה הריאלי של משקי הבית ויוצרות צמצום ביקושים בתחומים שונים, דבר העשוי לתרום גם כן להאטת האינפלציה במהלך 2023. צד הסחורות ימשיך להאט את האינפלציה במטה ב-2023 אבל לא צד השירותים.
"הבנקים המרכזיים צפויים להמשיך במהלך ההידוק המוניטרי במהלך התקופה שנותרה בשנת 2022 ובמידת הצורך גם ב-2023. ההידוק המוניטרי צפוי להישמר גם במחיר של הכבדת ההאטה הניכרת של הצמיחה הכלכלית. בתרחיש המרכזי, לא צפויה הפחתה מהירה של שיעורי הריבית לאחר שיגיעו לרמה ’ניטרלית’.
בתרחיש החלופי ’הנמוך’, צפויות ארה"ב ומדינות אירופה להיות במיתון במהלך 2023 עם דגש על מיתון משמעותי יותר בעומקו באירופה ובאנגליה. מדובר בתרחיש שבו משבר האנרגיה בעולם מתעצם כתוצאה מהחרפה מצוקת האנרגיה באירופה גם על רקע מצב אקלימי קיצוני בחורף הקרוב. בתרחיש מסוג זה צפוי להתממש גורם של מחאה חברתית, יתכן שאף אלימה, במדינות שונות, על רקע נסיקת יוקר המחייה, תוך שיבוש הפעילות הכלכלית בענפים שונים. יפן צפויה עדיין לצמוח בשיעור חיובי, זאת בזכות סקטור היצוא שלה וההיחלשות הניכרת של המטבע", אמר בפמן.
לאחר שהתוצר העולמי ירד בשנת 2020, שנת פרוץ המגפה, ב-2.9%, נרשם תיקון והתוצר עלה ב-6.1% ב-2021. עלייה מואצת זו לא האריכה ימים והצמיחה הואטה לכ-3.3% בשנת 2022. בפמן מעריך כי האטת הצמיחה צפויה להימשך ביתר שאת בשנת 2023 ולבלוט במיוחד במדינות המפותחות, עם דגש על מדינות גוש האירו, אשר מושפעות במידה ניכרת מן המלחמה באוקראינה והאצת האינפלציה שהביאה את הבנק המרכזי של אירופה לנורמליזציה מוניטרית מהירה. להערכתו, גם בארה"ב צפויה האטה ניכרת של הצמיחה, אך לא בעוצמה הצפויה באירופה ובאנגליה, שצפויות להיכנס לתקופה מסוימת של התכווצות הפעילות וירידת התוצר - כלומר, מיתון.
עומקו של המיתון: משמעותי יותר באירופה, פחות בארה"ב
"עומקו של המיתון צפוי להיות משמעותי יותר באירופה ופחות עמוק בארה"ב", מעריך בפמן. בתרחיש זה, הבנקים המרכזיים צפויים להתחיל להפחית את הריבית בהדרגה, וריבית השוק, כפי שבאה לידי ביטוי בשיעור התשואה לפדיון של איגרות חוב ממשלתיות עם 10 שנים לפדיון, צפויה לרדת מן הרמות הנוכחיות על רקע התגברות ניכרת של הפסימיות לגבי הפעילות הכלכלית העתידית. התרחיש החלופי ’הגבוה’, צפוי לבוא לידי ביטוי בעיקר בהאצה של הצמיחה באירופה בשנת 2023. תנאי רקע להתממשות תרחיש זה כוללים מציאת פתרון למשבר האנרגיה האירופאי, זאת לצד התממשות תנאים אקלימיים נוחים במיוחד", אמר בפמן.
לגבי סין בפמן צופה האטה ניכרת בצמיחה שכבר החלה. "הצמיחה בסין איננה צפויה לשוב לקצב השנתי שאפיין מדינה זו בעבר ומדובר בקצב שנתי שאיננו צפוי לעלות על 5% לשנה בשנים הקרובות. סין חשופה לסיכוני אקלים וגם לסיכוני קורונה, זאת לנוכח הגישה הזהירה של הממשל אשר פעל בגישת Zero Covid והטיל מגבלות ניכרות על הפעילות בתגובה להתפרצויות של קורונה. לצד ההאטה בצמיחה העולמית בשנים 2022-2023, צפויה האטה ניכרת בקצב התרחבות נפח הסחר העולמי, בפרט בקרב מדינות ה-OECD".
הפעילות הכלכלית בישראל - צפי לצמיחה של 6% בסיכום השנה
בפמן מציין מספר גורמים שפעלו לצמצום הפגיעה המצטברת בתוצר של ישראל בתקופת הקורונה שאחראים גם להתאוששות המהירה לאחריה, במיוחד בהשוואה למדינות OECD. בין הגורמים שבפמו מציין אפשר למנות את הייצוא הטכנולוגי שנחשב גדול יחסית, ושממשיך להתרחב, בפרט בענפי השירותים; התרחבות של סוגים אחרים של יצוא ובכלל זה יצוא ביטחוני; צמצום זמני של היבוא של ישראל, בעיקר ב-2020, ושיפור בתרומת סחר החוץ נטו לצמיחה; גידול דמוגרפי מהיר בישראל, במידה ניכרת מאשר זה של ה-OECD, תוך כדי האצה בשנה החולפת; משקל קטן יחסית של יצוא שירותי תיירות בהשוואה למדינות OECD אחרות; המשך פיתוח והפעלת תחום הגז הטבעי, כולל תחום היצוא שילך ויגדל בשנים הבאות; מהלך החיסונים המהיר יחסית בישראל שאפשר פתיחה של המשק ברביע השני של 2021.
התחזית של לאומי לתוצר המשק בישראל היא לעלייה של כ-6% בתוצר ב-2022 - מדובר בצמיחה מהירה יחסית לשאר מדינות ה-OECD. "המשך הצמיחה בשנת 2022 משקפת גידול בצריכה הפרטית, שהינו סעיף גדול במשקלו ברכיבי החשבונאות לאומית, התרחבות ההשקעות בנכסים קבועים, עם דגש על בנייה למגורים והמשך הצמיחה של היצוא, עם דגש על יצוא שירותי הי-טק. לנוכח המשך העלייה בהכנסות המדינה ממסים, מפעילות שוק ההון, עסקאות נדל"ן וצריכה פרטית, הגירעון התקציבי בשנת 2022 צפוי להיות אפסי ויחס החוב-תוצר הממשלתי צפוי להמשיך ולרדת", אמר בפמן.
התחזית: האטה
על פי התרחיש המרכזי של בפמן, שנת 2023 צפויה להיות שנה המושפעת במידה משמעותית מן ההאטה העולמית ומהעלאת הריבית בישראל ובעולם. בתרחיש המרכזי, הצמיחה צפויה להאט לכ-3.4% בשנת 2023 ואף לשיעור צמיחה נמוך מכך. בשנים 2024-2025, הצמיחה צפויה להיות דומה לממוצע ארוך הטווח של ישראל, של כ-4% לשנה. הצמיחה בשנים 2023-2025 צפויה לשקף גם הגדלה של יצוא הגז הטבעי של ישראל למדינות שכנות באמצעות שיפור המערכות. במידה ותפתח האפשרות ליצוא גז בהיקף מוגבר באמצעות צינור הולכה לאירופה, או אמצעי הנזלה, הדבר צפוי יהיה לתרום תרומה נוספת לצמיחה. בתרחיש המרכזי, שיעור האבטלה צפוי להישאר ברמה נמוכה יחסית של תעסוקה מלאה.
צפי לירידה קלה במחירי הדיור
בלאומי כותבים כי מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בשיעור דו-ספרתי. ברקע הייתה גאות חריגה בביקוש לרכישת דיור במהלך 2021, לאור סביבה מאקרו-כלכלית וצעדי רגולציה שתמכו בביקוש גבוה. בעקבות עליית הריבית ולאור גורמים נוספים, כמו העלאת מס הרכישה והאטה כלכלית עולמית, כולל בהי-טק, חלה לאחרונה ירידה מסוימת בביקוש לרכישת דיור, תהליך שצפוי להימשך ולתמוך בהאטה משמעותית של שיעור עליית מחירי הדירות החל מראשית 2023 ואילך ואף לירידה קלה במחירים.
עוד מציינים כלכלני לאומי כי בבנייה למגורים חלה מגמה מעורבת. היקף הגמר החל לעלות רק לאחרונה, לאחר שירד מאוד בתקופת הקורונה עקב מחסור בעובדים והתייקרות חומרי הגלם. לעומת זאת, היקף היתרי הבנייה מצוי כיום בשיא, כ-80 אלף יחידות דיור לשנה, זאת לאור פעילות מואצת של תכנון ושיווק דירות בשנים עברו, גורם שצפוי לתמוך בייצוב מחירי הדירות בשנים הקרובות.
בתחום שטחי המסחר, הגידול בהתחלות הבנייה בשנים 2018-2019 מתחיל לחלחל לשוק ועלול להוביל ללחצי היצע בשנה-שנתיים הקרובות. זאת, בפרט בקרב מרכזי הקניות הגדולים, ברקע האצת המעבר של הציבור לצריכה אונליין לאור משבר הקורונה. בתחום המשרדים, העלייה במחירי השכירות ובתפוסות צפויה להימשך בחודשים הקרובים, אך בקצב איטי יותר. העיר ת"א עשויה להפגין ביצועי יתר על פני פרברי ת"א, שבהם יחול גידול משמעותי בהיצע המשרדים בשנים הקרובות.
בצד הסיכונים לתחום הנדל"ן של ישראל במבט לטווח הבינוני בלאומי מציינים את סיכוני הריבית (עלייה מהירה באופן מפתיע והתייקרות המשכנתאות כולל הצמדות למדד); אינפלציה גבוהה לתקופה ממושכת והמשך שחיקת כוח הקניה של הציבור ( מה שעשוי להביא לירידה בצריכה הפרטית, לירידה בפדיון בענף המסחר, ירידה בשיעורי התפוסה בנכסים מניבים המתמקדים בתחום המסחר; סיכוני אקלים (השפעות על מחירי חומרי גלם, אנרגיה, בדגש על מדינות אירופה בצמוד למשבר האנרגיה); אי שקט חברתי בישראל (סיכונים לשביתות, על רקע פתיחת הסכמי שכר בסקטור הציבורי, מה שעשוי לייצר השלכות על רציפות הפעילות של ועדות מקומיות בתחום הנדל"ן); סיכוני היצע - תחום הנדל"ן המניב (גם מסחרי) צפוי לראות עלייה מתמשכת בגמרים בשנים הקרובות;וגם, האטה ממושכת בהייטק (ירידה בביקוש לשירותי הייטק בעולם, מה שעשוי להשפיע על שוק המשרדים).
האינפלציה צפויה להתכנס ליעד ב-2023
מבחינת המשתנים הפיננסיים, בפמן מעריך כי האינפלציה בישראל צפויה להיות 5-5.5% בשנת 2022 ולרדת חזרה לכיוון טווח יעד יציבות המחירים בשנת 2023 עם אינפלציה בשיעור של 2.2-3.2%. ברקע לתחזית זו ישנה תחזית ליציבות של השקל במונחי שער החליפין הממוצע השנתי. בשנת 2021 שער החליפין הממוצע היה כ-3.23 שקל לדולר וכ-3.82 שקל לאירו ונרשמה היחלשות לכ-3.33-3.38 שקל לדולר בשנת 2022 עקב עוצמתו של הדולר בעולם במהלך רוב השנה, וזאת לצד התחזקות של השקל לכ-3.50-3.57 שקל לאירו. גם ביחס למטבעות לא-דולריים אחרים נרשמה התחזקות של השקל. בשנת 2023 צפויה יציבות של השקל.
החלופות לשוק המניות מהווה משקולת
בפמן מעריך כי לאחר האצת האינפלציה ב-2021-2022, צפוי התמתנות של האינפלציה בשנים 2023 ואילך וזאת על רקע מספר גורמים מלבד המשך יציבות השקל ובכלל זה: צמצום בעוצמת צווארי הבקבוק והמחסור הגלובלי והמקומי; ויישום צעדים להפחתת יוקר המחייה על ידי הממשלה החדשה שתוקם. מבחינת המודל האקונומטרי, מעבר להשפעת התייצבות מחירי הסחורות והאנרגיה בעולם, גם ירידת ציפיות האינפלציה, שמושפעת בין היתר מצעדי העלאת ריבית ב"י, תורמת להתמתנות האינפלציה בפועל בהמשך.
בנק ישראל צפוי להשלים את מהלך הנורמליזציה המוניטרית במהלך התקופה שנותרה עד לסוף 2022 ובממוצע שיעור הריבית בשנת 2023 צפוי להיות כ-3.75-4.25%. במידה והאינפלציה לא תתייצב במהלך 2023 בסביבה התואמת את יעד יציבות המחירים, אז בנק ישראל צפוי יהיה להעלות עוד את הריבית.
דודי רזניק, אסטרטג ריביות של בנק לאומי, מעריך כי הריביות צפויות להיוותר גבוהות לפחות עד סוף שנת 2023. הורדות ריבית נראה אולי רק לקראת סוף השנה. עוד מעריך רזניק, כי שוק האג"ח נראה אטרקטיבי יותר משוק המניות שלא צפוי להציג תשואות נאות בשנה הבאה. "לא לצפות לעליות בשוק המניות ב-2023, האלטרנטיבות לשוקי המניות מהווה להם משקולת".