ניתוח ראשוני של בנק ישראל על מגמות ברכישת משקאות ממותקים בעקבות הטלת המס בתחילת השנה, מצא כי המס על משקאות ממותקים הביא לירידה חדה בהיקף המכירות, באופן טבעי בהתאם להעלאה במס שהתגלגלה לעלייה במחיר המשקאות.
בתחילת השנה הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו, וכך לצמצם את ההשפעות השליליות, כמו סוכרת, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ-10 מיליארדי שקל. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 שקל לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים (דיאט) ומיצים טבעיים (משקאות מופחתי סוכר).
בחטיבת המחקר בבנק ישראל נערכה בדיקה המבוססת על נתוני חברת סטורנקסט. בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה). השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 – התקופה בה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו בשנת 2022 – לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020 – אוקטובר 2021.
הבחירה להשוות לשנת 2019 נובעת מכך שבשנת 2021 עדיין היו מגבלות הקשורות למגפת הקורונה וקרוב לוודאי שדפוסי הצריכה של הציבור לא היו כבימי שגרה. מאידך, שנת 2021 קרובה יותר לתקופה בה חל המס על המשקאות הממותקים, ומתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים.
בחטיבת המחקר מצאו כי נרשמה ירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות. בנוסף הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה 1 שקל לליטר, פחתו ביותר מ-30%.
שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת, לפי משרד הבריאות: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים. לפיכך יש עניין לבחון את השפעת המס גם על הרכישות בקבוצות השונות. ואולם, בנתוני סטורנקסט מופיעות מעט מאוד חנויות המשרתות בעיקר את המגזר הערבי ולכן נציג בקצרה את עיקרי הממצאים לגבי הרכישות בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי (התמונה במגזר היהודי הלא-חרדי דומה מאוד לזו בסך האוכלוסייה).
הממצאים מגלמים בתוכם גם מגמות על פני זמן בדפוסי רכישה של משקאות. בשנים 2015–2019 חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-5% ברכישה של משקאות עתירי סוכר וירידה מתונה יותר, של כ-1% לשנה, ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. בהשוואה בין התקופה נובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין שנת 2019 כולה חלה ירידה בפועל של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים, השקולה לירידה של כ-12% בניכוי המגמה: צמצום של כ-31% ברכישה של משקאות עתירי סוכר לעומת עלייה של כ-13% ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. במשקאות הלא ממוסים חלה ירידה של כ-7% לפי אותו תחשיב.
בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים, באותם שיעורים, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה.