הדור שלא ידע את האינפלציה לא הפנים ששוק ההון שהוא הכיר בעשור וקצת שחלפו, עם התמיכה המאסיבית חסרת התקדים מצד הפד האמריקאי והממשל - נגמר. האח הגדול, הפד, כבר לא מפנה כסף מהבנקים המסחריים כדי שזה יגיע לקרנות הגידור ואלו יתמנפו עוד יותר וינפחו את השוק. זה היה המנוף הקיצוני ביותר של 13 השנים האחרונות, ובמכפלות בשנתיים מאז מרץ 2020 ועד לתחילת השנה האחרונה.
אם נשווה את הגרף של הגדלת המאזן של הבנק המרכז לגרף מדדי וול סטריט, נראה כי ככל שההזרמות היו גדולות יותר, כך קצב העלייה בשוק היה חזק ותלול יותר.
כעת הפד הפך תקליט והכסף מצטמצם בעולם, וזה עוד בקצב איטי. אנחנו לא רוצים לדעת מה היה קורה אם זה היה קורה בקצב מהיר יותר. ככל הנראה, המערכת הפיננסית הייתה לא פחות ממתייבשת והיינו רואים מכירות בבורסות ללא שום יכולת ספיגה וזה לא קשור לזול, לתמחורים ועוד.
מעבר לכך, כסף שהיה עולה 0, הופך להיות קצר יותר יקר, כמה יקר? כזה שמרבית האנשים שמנהלים כסף בעולם לא מכירים או במקרה הטוב שכחו. רק מה? זה קורה מאוד, מאוד, מאוד מהר והמהירות הזאת מייבשת ותאדה עסקים וכלכלות.
כרגע ובגלל המהירות לא רואים את זה בכלכלה הריאלית, הצרכנים ממשיכים בשלהם ושוק העבודה לפחות בארה"ב חזק מאד ולא מראה סימני שבירה. מכאן אפשר לצאת לשני תרחישים: האחד, שוק העבודה צודק והוא רואה את זה כדבר רגעי, זה אומר שהריביות יפסיקו לעלות בשלב מסוים (זה הגיוני סה"כ) אבל זה לא אומר שהן ירדו מהר, והעולם והכלכלות מבינים שאפשר להכיל את זה בלי לפרק את שוק העבודה.
התרחיש היותר סביר הוא ששוק העבודה בעולם המערבי יתחיל להיסדק, ומהר. ואז כח הקנייה יפגע, ולא רק זה של המפוטרים אלא גם אצל אלו שמסביב שעשויים לרדת "למחתרת" כי הביטחון הצרכני יפגע. זה מה שהפד רוצה לראות כדי לעצור את האינפלציה.
הריביות שעולות מהר לא מאפשרות למי שרוצה להוריד מינוף לעשות זאת זאת במהירות, העלאות הן בקצב הגבוה ביותר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. זה קורה מהר מאוד ופשוט מקשה מגדול עד לקטן ביותר, אפילו לאדם הפשוט שיש לו הלוואות ואומר לעצמו "קדימה בוא ונוריד את המינוף - זה לוקח זמן כי יש התחייבויות ואלה דברים שלוקחים זמן בטח ובטח ברמת העסקים והכלכלות הרחבות.
בשורה התחתונה, הימים של Buy The Deep נגמרו. המוזיקה השתנתה, זה לא השוק שאתם מכירים או ראיתם, בעיקר אם נכנסתם בעשור האחרון לבורסה.