אחרי שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, העלה אתמול את הריבית במשק ב-0.75%, ובכך הריבית שהיתה ברמה אפסית זה יותר מעשור עלתה לרמה של 2.75%, יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, מיהר לנצל את ההזמנות לטובת קמפיין בחירות.
נתניהו פרסם פוסט בפייסבוק שמרמז על אשמתו של ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, בהעלאת הריבית. "הריבית בישראל עלתה היום לרמה הגבוהה ביותר מזה 11 שנה. כל משפחה בישראל תשלם עוד מאות שקלים בחודש על משכנתא, בזמן שכל המחירים עולים. ב-1 בנובמבר אנחנו נתקן את כל הכישלונות של לפיד", כך כתב נתניהו בפוסט שזכה לאלפי לייקים.
מילא, שהמשכנתא מתייקרת לא רק מכיוון של ריבית הפריים אלא גם בגלל העלייה באינפלציה בשל הרכיב הצמוד במשכנתא, אבל זה לא הסיפור. הרי, הריבית לא עלתה אלא בנק ישראל העלה אותה. צריך לשאול האם ראש הממשלה לשעבר המוערך, שעשה שינויים מרחיקי לכת בתור היותו שר אוצר ב-2003, לא יודע שאת הריבית קובע בנק ישראל ולא ראש הממשלה?
שאלה רטורית, אבל האם יש בזה משהו מעבר לפוליטיקה? על פניו, אפשר להפליג בדמיון ולהגיד שבנק ישראל מכפה על מהלכי הממשלה שאחראית לאינפלציה בדרך של העלאות מסים או שינויים מבניים שהיא לא עושה, אבל לא זה המצב. לייחס לממשלה את מה שרואים היום בכלכלה כתוצאה ממהלכים שהיא עשתה בכמה חודשים יהיה מחמיא מדי.
בנק ישראל לא יכול להישאר מאחור בזמן שכל הבנקים במרכזיים מעלים ריבית, כי בכל העולם האינפלציה עלתה וזלגה גם אלינו, רק שחוזקת השקל מנעה עליות מחירים חדות יותר. ולהתחזקות השקל יש כמה גורמים ואף אחד מהם לא פוליטי. למזלנו.
למעשה, בהשוואה למדינות אחרות בעולם האינפלציה בישראל נמוכה, והיא מרימה ראש לא בגלל מהלכים שעשתה הממשלה הנוכחית, אלא בגלל שיבושים שנבעו במשבר הקורונה בעולם, בשילוב של הכסף הזול שהציף את השוק לאורך עשור של הלוואות ממונפות בימים שהכסף עלה בחינם, ולזאת יש להוסיף את הסיוע של הממשלה בתקופת הקורונה. המלחמה באוקראינה שהזינקה את מחירי הסחורות לשיא שלא נראה מאז 1974 גם עשתה את שלה ויחד כל אלו אחראים לאינפלציה.
גם בעניין מחירי הדיור, שלא נכללים במדד המחירים לצרכן שממנו נגזר קצב האינפלציה, קשה להאשים את הממשלה הנוכחית. מחירי הדיור עלו בגלל ריבית אפסית של יותר מעשור בשילוב של העדר היצע בשוק הדיור. ואלו תהליכים שלא קורים בחודש חודשיים אלא במשך שנים של כישלון של הממשלות הקודמות להתמודד עם הפער בין הביקוש להיצע הדירות, מתוך ראייה קצרת טווח. או אולי היה נוח להרבה גורמים, כמו המדינה שנהנית מתקבולי המס, לגזור קופון ממחירי דיור גבוהים.
אפשר להבין פופוליזם של לפני בחירות, אבל למה מרמז נתניהו? שהוא בתור ראש ממשלה ימנע מבנק ישראל להעלאות ריבית כשצריך? אין בטור הזה כוונה לנקוט עמדה פוליטית, חלילה, אנחנו עוסקים בשוק ההון בפן המקצועי נטו, ולכן צריך למתוח גבול כאשר מנסים לכופף את המציאות הכלכלית שלא ניתנת לפרשנות, במקרה הטוב, או במקרה הרע מהווה איום מרומז על העצמאות של בנק ישראל.
זה מזכיר את הניסיון של טראמפ לפמפם את השוק. הנשיא לשעבר קרא ליו"ר הפד, ג’רום פאוול, בכהונה הראשונה שלו, שיוריד את הריבית כדי לסייע לחברות האמריקאיות. זה לא קרה מהסיבה הזו, וטוב שכך. הורדת הריבית הגיעה בשל משבר הקורונה לצד בזוקה פיננסית אדירה, ואת הבעיות אנו רואים כיום עם העלייה באינפלציה.
אם רוצים לקחת דוגמא מבנק מרכזי שנקלחה לו העצמאות אפשר ללכת לא רחוק מכאן מבחינה גיאוגרפית, לטורקיה. אחרי שארדואן פיטר את הנגידים שלא צייתו לו, ופעל להורדת הריבית למרות האינפלציה, המטבע הטורקי רשם שפל כל הזמנים, האינפלציה נסקה לאיזור ה-100%, ותסיסה חברתית כנראה היא עניין של זמן.
או"ם שמו"ם
אחת הבקשות מוזרות, והצודקות, שנשמע השבוע היא של ארגון האומות המאוחדות שקרא לבנקים המרכזיים לעצור את קצב העלאות הריבית. באו"ם חוששים ממצבן של המדינות המתפתחות אחרי שהדולר התחזק בשיעור חד לעומת המטבעות של אותן מדינות, בעיקר כתוצאה מההידוק המוניטרי של הפד. מדובר בבקשה נוגעת ללב, שכן אין לה אחיזה במציאות.
לא האו"ם, לא טראמפ ולא נתניהו ישפיעו על המדיניות המונטרית של בנק מרכזי שמבקש לרסן אינפלציה שהרימה ראש ומאיימת להחזיר את העולם לסוף המאה הקודמת שהמחרים עלו בקצב מטאורי, או כשפי שחלקכם זוכרים, תוך כדי שהצרכנים עומדים בתור בסופר.
מה שייקבע אם הפד יעצור את העלאות הריבית אלו נתונים לגבי האינפלציה בארה"ב, או שמא הפד יגיע למסקנה שהעלאות ריבית שנעשו עד כה מספיקות לעת עתה כדי לעצור ולבחון את המצב, באם הכלכלה האמריקאית נכנסה למיתון. אף אחד לא עוצר בהעלאות ריבית אלא אם האינפלציה תרד או שהמיתון שיבוא יוריד אותה בכוח.