המשקיעים בשוק ההון צריכים להגיד "תודה" לליז טראס, ראשת ממשלת בריטניה שנכנסה לא מזמן לתפקיד. אם היה חסר טריגר שישבור את השווקים עד כדי נסיגה של בנק מרכזי, ולו באופן זמני, מהמדיניות שהודהדה בכנס הנגידים בג’קסון הול - אז התוכנית השאפתנית למדי שהציגה טראס לעידוד הצמיחה עשתה את שלה.
התוכנית שכוללת הקפאת מחירי האנרגיה בשל משבר הגז הרוסי, תוך כדי הורדת מסים במקביל, הפילה את הליש"ט לשפל כל הזמנים, הקפיצה את התשואות בשוק האג"ח, עד כדי כך שהבנק המרכזי הבריטי (BOE) נאלץ להתערב בשוק האג"ח ולרכוש את אלו הארוכות על מנת לספק כדור הרגעה לקרנות הפנסיה שעמדו על הצוק.
הזינוק בתשואות האג"ח העמיד את קרנות הפנסיה בבריטניה על הסף, כשבמקביל כמה בנקים עצרו הענקת משכנתאות ליומיים כי לא ניתן היה לתמחר את הסיכון נוכח המצב. הפיצול בין צעדי הממשל הבריטי לבין הבנק המרכזי יכול להעיד על עצמאותו של הבנק הבריטי שלקח מנהיגות, כפי שהיה הראשון מבין הבנקים המרכזיים במערב להעלות השנה את הריבית, ובשבוע שחלף הודיע על רכישה ’זמנית’ של אג"ח ארוכות על מנת לייצב את התשואות.
הצעד הזה יעמוד למבחן בקרוב, אך מעבר לכך הוא מסמן כי הבנקים המרכזיים לא אדישים לנעשה בשווקים הפיננסים, שכן בסופו של דבר לא מדובר בעזרה למשקיעים שנתקעו עם מניות של חברות זומבי שאותן רכשו בימי ההייפ של אחרי הקורונה, אלא בקרנות פנסיה שקריסתן עלולה לגרום לפגיעה סוציאלית חמורה.
המהלך של הבנק הבריטי העלה תהיות באם בנקים מרכזיים נוספים לא יהססו לפעול שוב בשוק, אך מוקדם לומר זאת. בינתיים, ההתבטאויות של בכירי הפד בתקשורת מאז האירוע הדרמטי בשוק האג"ח הבריטי שקרין על התשואות בשווקים המרכזיים, הצביעו שהפד עודנו נחוש להעלות ריבית ולהחזיר את האינפלציה בארה"ב ל-2%. למעשה, לפד אין כרגע צורך לעצור את העלאות הריבית שכן שוק העבודה עוד לא נפגע וסביר להניח שבבנק המרכזי לקחו בחשבון שתהיה עלייה באבטלה. אפשר לומר שיהיה זה אף רצוי בשלב זה מבחינתם כדי לקרר את הכלכלה שהגיעה לרתיחה (בין היתר אחרי שהפד הדפיס 20% מהדולרים הקיימים בשוק בשנת משבר הקורונה וזאת אחרי עשור של ריבית אפסית שפתחה את עונת המינופים).
מה שכן עשוי להביא להתערבות מחודשת, או לפחות לעצירת ההידוק המוניטרי, היא קריסה של בנק "גדול בכדי ליפול", ויש כמה כאלו באירופה שמועמדים לזכות בתואר המפוקפק. כאשר מנכ"ל קרדיט סוויס מדבר על בסיס ההון החזק של הבנק, זה אומר דרשני ומזכיר נשכחות מימי ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) לפני 14 שנה. בזמן שהאוקראינים שחררו את לימן שבאחד מהמחוזות שפוטין סיפח, המשקיעים נזכרים בנפילת הבנק ההוא שהביא לעידן של מדיניות אולטרה מרחיבה שהיום משלמים עליה את המחיר.
האסטרטגים של חברת בנק אוף אמריקה הזהירו בסוף השבוע האחרון שהפד צריך להאט את קצב העלאות הריבית כדי למנוע חוסר תפקוד בשוק האשראי. להערכתם, הפוגה בצעדיו של הפד תאפשר לכלכלה להסתגל במלואה להידוק הקיצוני שכבר מיושם. אחרת, זה עלול להביא לחוסר תפקוד ש"יהיה קשה להכיל ולתקן". אם זה אכן יקרה ותהיה הפוגה מרצף העלאות הריבית החד מאז ימי הנגיד וולק שהעלה ריבית ל-22% בשנות השבעים וחנק את האינפלציה ואת הכלכלה יחד, סביר להניח שהשווקים יקפצו. אבל ספק אם אפשר לתזמן את זה.
סוג של עצירה במדיניות היא העובדה שהפד בינתיים לא עומד בהצהרות שלו לגבי הצמצום הכמותי. ימים יגידו אם זו רק ההתחלה של סוף הירידות או תסריט דומה סטייל 2008. בכל אופן, הפעם הכתובת מרוחה על הקיר כבר כמה חודשים רק שלבנקים המרכזיים לקח הזמן לגמול את השווקים מהכסף הזול, ועכשיו השאלה מה יהיה עומק הקריז, ומה תהיה התרופה הבאה. האם מעלים ריבית כדי שיהיה מאיפה להוריד?
מבחינה טכנית הכלכלה האמריקאית נמצאת במיתון, אבל קצב האינפלציה גבוה - בשיא של 40 שנה, וכל עוד שוק העבודה לא נפגע קשה לדבר על שינוי מדיניות של הפד, אלא אולי עצירה של העלאות הריבית. אבל גם זה יהיה תלו בנתונים, ובינתיים הנתונים לא מצביעים על רגיעה באינפלציה, וכך סלולה הדרך להעלאות ריבית נוספות.