מאז שבנק ישראל העלה את הריבית ולאחר שהבנקים הציגו תוצאות חזקות זה שני רבעונים רצופים, החלה מחאה תקשורתית כנגד הזחילה של הריבית על הפיקדונות לציבור. הבנקים לא המתינו זמן רב והחלו לשווק ריבית אטרקטיבית יותר על הפיקדונות לתקופות שנעות בין שנה לשנתיים ומעלה. את הוויכוח האם מדובר על ריבית אטרקטיבית ביחס לאלטרנטיבות נשאיר לפעם אחרת. השאלה שיותר מתבקשת היא האם העלייה החדה של הריבית על הפקדונות תוביל בהכרח לשחיקה במרווח הפיננסי ואם כן האם השחיקה תהיה מהותית.
נקצר ונגיד שכן. אבל התשובה היותר מדוייקת היא שהעלאת הריבית על הפקדונות תוביל לשחיקה בפתיחת המרווח הפיננסי, וגם הפעם השפעה מהותית היא ארוכת טווח ותורגש להערכתנו לכל הפחות עד המחצית השנייה של 2023.
חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודי מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית.
ומה משלמים על פקודונות?
חלוקה של הוצאות הריבית על פקדונות הציבור ביחס ליתרת הפקדונות הממוצעת מראה את שיעור ההוצאה של הבנקים על הפקדונות. בהקשר זה ניתן לראות שברבעון השני חלה עלייה מסויימת ביחס לתקופות קודמות בשל עליית הריבית במשק. עם זאת, סביר להניח שבתוצאות הרבעון השלישי תחול עלייה מהותית יותר בהקשר התשלום לפקדונות. הסיבה הראשונה לכך היא שמעבר לפקדונות קמעונאיים קיימים גם פקדונות עסקיים שככל הנראה הריבית המשולמת להם גבוהה מזו שמקבלים משקי הבית ומנגנון ההצמדה שלהם לריבית הבסיסית שונה מזו של משקי הבית, זאת באופן טבעי בשל יתרות המזומן שמשכיבים העסקים.
כעת, כאשר הבנקים החלו להגדיל את האטרקטיביות של ריבית הפיקדונות, נשאלת השאלה מה תהיה השפעתה על המרווח הפיננסי?
ראשית, נציין שמח"מ הפיקדונות מתחלק בצורה כזו שכ-25% מהפיקדונות הם לתקופה של בין שנה ל-10 שנים והיתר עד שנה. שנית, כ-35% מהפיקדונות של הבנקים אינם נושאים ריבית, כלומר שוכבים בעו"ש. דבר שלישי, בשונה מהאשראי שהבנקים מחלקים, הפיקדונות (מרביתם לפחות) אינם צמודים לריבית בנק ישראל, כאשר הדבר נכון גם בהיבט של הצמדה למדד. לכן, לא סתם השפעת העלאת הריבית עוצמתית יותר בעת ההעלאה ובייחוד מרמה אפסית. סביר להניח שככל שהריבית תעלה והשוק ימשיך להיות תנודתי, הציבור יסיט חלק מיתרות העו"ש לפיקדונות, דבר שנלקח בחשבון במודלים שלנו.
יתרה מכך, לבנקים קיימת טבלת רגישות להעלאה של הריבית על ההכנסות המימוניות. סביר כי התרומה החיובית שמוצגת בטבלאות אלו תלך ותפחת ככל שהריבית תהיה יותר גבוהה בשל ההנחה הטבעית שריבית גבוהה =>הסטה של כספים לפיקדונות=>שחיקה בהכנסות הריבית נטו.
בשורה התחתונה, אנו סבורים שהעלאת הריבית בפקדונות תוביל לשחיקה במרווח הפיננסי של הבנקים, אך עוצמת התרומה להכנסות הריבית מהאשראי השוטף הרבה יותר חזקה. משכך, עד אשר יחל מעבר מאסיבי של הציבור לפקדונות (תהליך שלוקח זמן ממושך), התרומה של העלאת הריבית להכנסות הריבית תהיה דומיננטית יותר. ייתכן שהפגיעה במרווח תחל להיות מהותית יותר במהלך המחצית השנייה של 2023. עד אז אנו סבורים שהבנקים ימשיכו להציג תוצאות נאות בין היתר בשל התרומה החיובית של העלאות הריבית והמדד הגבוה.
הכותב ליאור שילה הוא אנליסט בנקים של IBI בית השקעות