לאומי: צופים כי שנת 2022 תסתכם בצמיחה של כ- 6%

בנק לאומי בסקירתו השבועית של התפתחות מאקרו כלכלית: על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שהיה גבוה במידה משמעותית מהתחזיות ופרסום נתוני הצמיחה החזקים לרבעון השני של השנה, נרשמה מגמה מעורבת השבוע בשוק האג"ח הממשלתי המקומי. השקלים הלא צמודים רשמו עליית תשואות חדה לאורך העקום כולו, לעומת מגמה מעורבת בצמודי המדד, שרשמו אמנם עליית תשואות, אך מדובר בעלייה שבעיקרה הייתה טכנית, כך שמחירי האיגרות עד לטווח של 10 שנים רשמו עלייה בסיכום שבועי. תלילות העקום השקלי ירדה לרמת שפל.

המסחר בשוק האג"ח הממשלתי התנהל השבוע על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות ולמעשה העלייה הייתה כמעט כפולה מהערכות השוק המוקדמות (1.1% עלייה לעומת ציפייה לעלייה של 0.6%). עלייה זו הביאה את סביבת האינפלציה השנתית לרמה של 5.2%, שיא של כ – 14 שנה. כמו כן פרסום נתון הצמיחה לרבעון השני של השנה (6.8% בחישוב שנתי) אושש את הערכות כי כלכלת ישראל רחוקה ממיתון. על רקע זה עלו הציפיות להעלאות ריבית של בנק ישראל, כאשר ייתכן אף שבהחלטת הריבית ביום ב’ הקרוב, יבחר בנק ישראל להעלות את הריבית ב - 75 נ"ב ולא ב- 50 נ"ב. בסיכום שבועי, רשמו צמודי המדד עליות מחירים בדגש על הטווח של עד 5 שנים, למעט בטווח הארוך ביותר של העקום, טווח של 10 שנים ומעלה. השקלים הלא צמודים רשמו ירידות שערים לאורך העקום כולו. עיקר עליית התשואות נרשמה בחלק הקצר – בינוני של העקום כך שתלילות העקום המשיכה לרדת לרמות שפל היסטוריות ועומדת על 26 נ"ב בטווח של 2 – 10 שנים.

יש לציין כי למרות הירידה בתלילות עד לטווח של 10 שנים העקום השקלי ממשיך להיות תלול מאוד בטווח של 10 – 30 שנה כאשר התלילות עומדת על כ – 80 נ"ב.

ציפיות האינפלציה נמצאות לאורך העקום כולו בתוך יעד יציבות המחירים כאשר השוק מגלם אינפלציה של 2.5% ב – 12 החודשים הקרובים, רמה התואמת את הערכותינו. לדעתנו, עיקר ההתלבטות של בנק ישראל להעלאה של 50 או 75 נ"ב תהיה על רקע מהלך התחזקות השקל. חשוב יותר מגודל המהלך הקרוב, הוא היקף העלייה הכולל של הריבית בתהליך הנורמליזציה המוניטרית, תוך הבאת הריבית לרמה שאיננה שלילית במונחים ריאליים – ככל הנראה ברמה נומינלית של 2.75% בראשית 2023.

סביבת האינפלציה בישראל בשיא של קרוב ל - 14 שנה. סעיף הדיור צפוי להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי בשיעור של 1.1%, והיה גבוה ביחס להערכות המוקדמות, כאשר ממוצע הקונצנזוס עמד על עלייה של כ-0.6%. לאור זאת, האינפלציה בחישוב שנתי עלתה בחדות. כך, בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.2%, לעומת אינפלציה (שנתית) של 4.4% בחודש יוני. כפי שניתן לראות בגרף 4, מדובר בשיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2008.

עליות מחירים בולטות נרשמו בחודש יולי בסעיפים: פירות טריים (שעלה ב-8.5%), תחבורה (3.3%), תרבות ובידור (1.2%) ודיור (1.2%). ראוי לציין כי עלייה חריגה ביחס לעונתיות המאפיינת את חודשי יולי לאורך השנים נרשמה בהוצאה על נסיעות לחו"ל. זאת, כפי הנראה, ברקע מחירי הדלק הגבוהים, הפיחות בשקל (עד סוף חודש יוני) והמחסור בטיסות, שנפגשו עם ביקוש עונתי מוגבר לחופשות וטיסות. ככלל, נרשמה האצה בקצב עליית מחירי השירותים, בין היתר, עקב הלחצים לעליית השכר במשק, שמהווה את גורם הייצור העיקרי בענפים אלה.

העלייה בסעיף הדיור, חלה בין היתר, על רקע עלייה חדה וחריגה בתת-הסעיף שכר דירה, שעלה ב-0.7% לעומת שיעור עלייה חודשי של עד 0.2% לאורך השנים. זאת, כפי הנראה, על רקע ריבוי חוזי שכירות חדשים ומתחדשים בעונת הקיץ, ששיקפו התייקרות מחירים חדה. כמו כן, נציין כי תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בחודש יולי ב-1.1%, בגבול העליון של טווח העונתיות. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות עלה ביולי ל-4.7% לעומת 4.1% בחודש הקודם. מדובר אמנם בקצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז אפריל 2012, אולם במונחים ריאליים (כלומר בניכוי מדד המחירים לצרכן) עלייה זו נשחקת לחלוטין. לאור זאת, אנו מעריכים כי מחירי שכר הדירה צפויים להמשיך לעלות גם בחודשים הקרובים, בכדי לתמוך בתשואה הריאלית מהשכרת דירות. במקביל, נציין כי קצב העלייה השנתי של מדד מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) הגיע לכ-17.8%, שהוא השיעור הגבוה ביותר מאז יולי 2010. עם זאת, לאור ההאטה בפעילות בשוק הדיור – היקפי המכירות והמשכנתאות – אנו צופים התמתנות הדרגתית בקצב עליית מחירי הדירות בחודשים הבאים.

הנתונים המאקרו-כלכליים שפורסמו השבוע – הפתעה כלפי מעלה באינפלציה ונתוני צמיחה חזקים מהצפוי לצד חוסנו המתמשך של שוק העבודה של המשק – תומכים בהימשכות תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל ביתר שאת. להערכתנו, בישיבתה הקרובה (22 באוגוסט) צפויה הוועדה המוניטארית להעלות את הריבית ב-0.5 נקודת אחוז (לרמה של 1.75%), לכל הפחות. על רקע כוונת בנק ישראל, שהודגשה בהחלטת הריבית הקודמת, לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה, אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית של 0.75 נקודות אחוז. בהמשך הדרך אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל צפויה להגיע לרמה של 2.75% כבר בתחילת שנת 2023, ולהישאר ברמה זו במהלכה.

הצמיחה החזקה ברביע השני של 2022, 6.8% (במונחים שנתיים), מקורה בגידול במרבית רכיבי התוצר.

התוצר המקומי צמח בכ-6.8% (במונחים שנתיים) לעומת הרביע הקודם, בו נרשמה ירידה של 2.7% במונחים שנתיים (נתון שעודכן כלפי מטה), זאת על רקע צמיחה מהירה במרבית רכיבי התוצר.

יש לציין כי בפרסום הנוכחי, נתוני החשבונאות הלאומית עודכנו לאחור עקב מספר שינויים מתודולוגיים. במסגרת העדכון, קצבי הצמיחה בשנים 2015-2021 עודכנו כלפי מעלה, בדגש על השנים 2019-2021, התפתחות אשר הביאה לרמת תוצר גבוהה יותר משהייתה לפני השינוי. נציין כי רמתו הנוכחית של התוצר גבוהה בכ-12% ביחס לרמה ערב פרוץ משבר הקורונה (q4/19), וגבוהה בכ-1% בהשוואה לרמתו הפוטנציאלית (כלו מר, רמת התוצר התיאורטית אילולא פרץ משבר הקורונה, שמחושבת על-פי קצב הצמיחה הממוצע בשנים 2016-2019). דהיינו, נתוני התוצר משקפים התרחבות מהירה של הפעילות הכלכלית ברביע השני של 2022.

באשר להתפתחות רכיבי הצמיחה, נציין כי הצריכה הפרטית צמחה בקצב מהיר של כ-10.4% (במונחים שנתיים), על רקע צמיחה בכל קבוצות הצריכה הראשיות – צריכה שוטפת (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), צריכת מוצרי בני-קיימא (כלי רכב, ציוד חשמלי וריהוט) וצריכת מוצרים בני-קיימא למחצה (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים). נציין כי רמתם של כל רכיבי הצריכה הפרטית גבוהה מהרמה שהייתה ערב המשבר, לרבות צריכה שוטפת של שירותים (טיסות לחו"ל, מסעדות, בתי מלון ועוד), שהושפעה לשלילה באופן משמעותי עקב הגבלות הקורונה, אך הרמה הנוכחית עודנה נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח. לאור זאת, רכיב זה צפוי להמשיך לתרום לצמיחה ברביעים הבאים.

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברביע השני של 2022 בקצב מהיר של כ-7.7% (במונחים שנתיים). עליות נרשמו ברכיבי הבנייה למגורים ושלא למגורים כמו גם בהשקעות במכונות וציוד. כמו כן, נציין כי יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברביע השני של השנה ב-13.9% (במונחים שנתיים), על רקע עליות ביצוא התעשייתי ויצוא שירותים אחרים (בעיקר שירותי טכנולוגיה). במבט קדימה, הודות לצמיחה המהירה במחצית הראשונה של השנה, על פי אומדננו נראה כי שנת 2022 צפויה להסתכם בצמיחה של כ-6% (ממוצע שנתי). מדובר אמנם בתחזית לשיעור צמיחה נמוך מזה של שנת 2021 (כ-8.6%), אולם גבוה משיעור הצמיחה ארוך הטווח (כ-4%). בסך הכול, מדובר בנתון אשר תומך בהמשך העלאת ריבית בנק ישראל.

שיעור האבטלה של המשק מצוי בסביבה בה היה ערב פרוץ משבר הקורונה, ומצביע על חוסנו של שוק העבודה.

שיעור האבטלה (בגילאי 15 ומעלה) בהגדרתו הסטנדרטית, שכוללת את היקף הבלתי מועסקים בלבד, עלה מעט בחודש יולי השנה לרמה של 3.4% לעומת 3.3% בחודש יוני (נתונים מנוכי עונתיות), כך על-פי נתוני הלמ"ס. כפי שניתן לראות בגרף 6 בעמוד הבא, על אף העלייה, שיעור האבטלה נותר בקרבת רמתו ערב פרוץ משבר הקורונה – 3.3% בפברואר 2020.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על כ-63.1%, מעט פחות מרמתו בחודש יוני, אך גבוה בהשוואה לרמה ערב המשבר – 62.8% בפברואר 2020. גם שיעור התעסוקה נותר גבוה מרמתו ערב המשבר (61.0% לעומת 60.7%).

נתוני התעסוקה לחודש יולי מצביעים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי, אשר משקף, בין היתר, את נתוני הצמיחה החזקים של המשק לרביע השני של השנה. התפתחות זו, מהווה גורם אשר תומך בהמשך מהלך הידוק מוניטארי מהיר יחסית מצד בנק ישראל.