כלכלני לאומי צופים את המשך מגמת התחזקות השקל מול סל המטבעות

מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי כאשר השקלים הלא צמודים רושמים ירידת תשואות לאורך העקום כולו לעומת עליית תשואות בצמודי המדד לטווח קצר – בינוני ויציבות בתשואות הארוכות. בסיכום שבועי, רשם מדד האג"ח הכללי ממשלתי עליית מחירים קלה של כ – 0.25%. עיקר ירידת התשואות בשקלים הלא צמודים נרשמה בטווח של 6 – 10 שנים אך גם בחלקים האחרים של העקום נרשמה ירידה ברמת התשואות. תלילות העקום עד לטווח של 10 שנים המשיכה לרדת לעומת עלייה נוספת בתלילות בטווח של 10 – 30 שנה. בטווח של 2 – 10 שנים רמת התלילות שוב חזרה לרמת שפל של מתחת ל - 40 נ"ב. בצמודי המדד נרשמה עלייה ברמת התשואות בעיקר בטווח הקצר והבינוני. מטווח של 7 שנים נרשמה יציבות ברמת התשואות תוך נטייה לירידה קלה. מגמות המסחר בשוק האג"ח הממשלתי הושפעו מירידת סביבת האינפלציה בארה"ב, המשך מגמת התחזקות השקל והמשך העלייה בעודף התקציבי בפעילות הממשלה.

הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב הביאה גם לירידת ציפיות האינפלציה בשוק המקומי כאשר ירידה ברמת הציפיות נרשמה לאורך העקום כולו. העלייה הנמשכת בעודף התקציבי גם היא השפיעה לחיוב ובעיקר על החלקים הארוכים של העקומים.

מגמת התחזקות השקל נמשכה ביתר שאת השבוע כאשר השקל שובר שיא חדש במסחר מול האירו (נסחר סביב רמה של 3.35 ₪ לאירו) ונסחר בשיא של כ – 30 שנה מול הליש"ט ברמה של מתחת ל 4 ₪ לליש"ט. גם מול הדולר השלים השקל התחזקות של כ – 10 אחוז במהלך של מעט יותר מחודש. כתוצאה מכך השקל מחק את כל הירידה שרשם מול סל המטבעות במחצית הראשונה של השנה והוא שוב נסחר ברמת שיא. על רקע זה השוק מגלם כרגע מהלך עליית ריבית מעט איטי יותר של בנק ישראל. בנוסף נראה כי המשך מגמת התחזקות השקל צפויה להחזיר את בנק ישראל להתערבות בשוק המט"ח, התערבות ממנה הוא נמנע לחלוטין מראשית השנה.

העודף התקציבי בפעילות הממשלה ממשיך לעלות.

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון של כ-0.8 מיליארד ₪ ביולי 2021. מדובר בחודש השישי מתוך שבעה מתחילת השנה שהסתכם בעודף תקציבי, התפתחות אשר מצביעה על המצב התקציבי החיובי של ישראל בעת הנוכחית. בהקשר זה, נציין כי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-9.7 מיליארד ₪, שהם כ-0.6% תוצר, זאת לעומת עודף של כ-0.4% תוצר בסוף חודש יוני.

ההיקף המצטבר של ההכנסות ממסים עמד מתחילת השנה (ינואר-יולי) על כ-264.9 מיליארד ₪, נתון המשקף עלייה של כ-14.9% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% בתקופה שלפני משבר הקורונה. בהמשך לחודשים קודמים, נרשם גידול בגבייה של מס חברות ומיסוי מקרקעין, ומנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, עקב הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה, שהתמתנו בחודש האחרון. במקביל, לאור צמצום ההוצאה לתכנית הסיוע, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור בנתוני התקציב נמשך גם בחודש יולי, שהוא החודש השני ברציפות בו נרשם עודף בחישוב שנתי (לראשונה מאז 2007). כמו כן, נדגיש כי העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארד ₪, והוא גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בשנה שעברה נרשם באותה תקופה גירעון מצטבר של כ-44.4 מיליארד ₪. במבט קדימה, נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי. על-פי נתוני העבר, נראה שרמתו הנוכחית של העודף (34.4 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-יולי 2022) צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לגירעון התקציבי בחלקה השני של השנה (אוגוסט-דצמבר). הגירעון המצטבר בחודשים אוגוסט-דצמבר לאורך השנים היה בטווח שבין כ-7-28 מיליארד ₪, להוציא את שנת 2020, בה נרשם גירעון גבוה באופן חריג, עקב השפעותיו של משבר הקורונה.

דהיינו, תחת ההנחה שבחודשים הקרובים לא צפוי אירוע שיביא לגידול חריג בגירעון ביחס לשנים קודמות, ניתן להעריך כי שנת 2022 תסתכם בעודף תקציבי מסוים. אולם, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית, ובראשם: תחזיות לצמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה מהיעד, ריבית במגמת עלייה, ומידה רבה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים ובסביבה הפוליטית בישראל; עשויים למתן את הגידול בעודף התקציבי במבט קדימה, ובדגש על שנת 2023.

סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש יולי, מצביע על הערכת החברות בסקטור העסקי המקומי להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית ובמבט קדימה. על-פי ממצאי הסקר, מאזני הנטו (כלו מר, ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) של מרבית הענפים בסקטור העסקי לגבי מצב החברה בעת הנוכחית (המצב הכלכלי נכון להיום) שבו לסביבה שאפיינה אותם לפני פרוץ משבר הקורונה.

במקביל להערכות להמשך התרחבות הפעילות, ממצאי סקר החברות מצביעים על הצפי להימשכות המגמות הנוכחיות בסביבה הפיננסית של המשק. אחוז החברות שצופות אינפלציה של יותר מ-3% שנה קדימה, המשיך לעלות בחדות גם בחודש יולי, זאת בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, ועמד על כ-63% לעומת כ-15% בדצמבר 2021. בנוסף, נציין כי ציפיות האינפלציה שנה קדימה בכלל הסקטור העסקי (חציון המשיבים) עלה גם כן באופן משמעותי ועמד ביולי על כ-3.2%, כפול מהרמה בה היה בדצמבר אשתקד (כ-1.6%). עלייה נרשמה גם בציפיות לשער החליפין שקל/דולר שנה קדימה – מרמה של 3.22 (שקלים לדולר) בדצמבר 2021 לרמה של 3.50 ביולי השנה.

לסיכום, ציפיות הסקטור העסקי הן להמשך התרחבות בפעילות במרבית הענפים, תוך עלייה משמעותית באינפלציה. זאת, בין היתר, על רקע התייקרות מחירים של תשומות לייצור, ובראשם: שכר העובדים ומחירי חומרי הגלם. לאור האמור, מדובר בהתפתחות אשר, במידה שתמשך, עשויה לאתגר חברות רבות בסקטור העסקי במבט קדימה.