הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית על מצב הכלכלה המקומית. סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש יולי משקף יציבות בפעילות החברות תוך המשך התרחבות. גם בסקר המיוחד שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר, בסה"כ נמצא אחוז גבוה יותר של המנהלים שאופטימיים לגבי הפעילות בשנה הקרובה מאשר הפסימיים, כולל בענף ההיי טק. החברות מדווחות על הקלה מסוימת במחסור במכונות, ציוד וחומרי הגלם, אך המגבלה עדיין גבוהה הרבה יותר מאשר לפני הקורונה. בנוסף, בענף התעשייה מדווחים על ניצולת משאבי הייצור בשיא. ברוב הענפים המגבלה של מחסור בעובדים עדיין גבוהה משמעותית מאשר לפני המגפה. ציפיות האינפלציה של העסקים ממשיכות לעלות. לפי דיווחי החברות לגבי השינוי במחירים בחודש הבא, גם מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי להיות גבוה באופן ניכר מהעונתיות הרגילה שלו, בהמשך למדד גבוה ביולי.
תקציב המדינה המשיך להיות בעודף גם בחודש יולי בגובה של 0.6% תמ"ג. ההכנסות עדיין גבוהות מאוד ביחס למגמה ארוכת הטווח, כאשר ההוצאות מאידך חזרו למגמה. אולם, קצב הגידול בגביית המיסים הישירים והעקיפים מתחיל להתמתן.
כתוצאה מעודף בתקציב, בשנה האחרונה פדה משרד האוצר נטו כ-24 מיליארד ₪ בשוק האג"ח המקומי ועוד כ-7 מיליארד בחו"ל, והוא עדיין מחזיק בקופה יתרות בסך של כ-70 מיליארד ₪ לעומת כ-30-40 מיליארד לפני הקורונה.
בניתוח מיוחד שפרסם משרד האוצר הוא פירט שלושה מקורות לעלייה חדה בגביית המיסים בשנים 2021-2022 – הכנסות ממיסי מקרקעין, משוק ההון ומאופציות לעובדים. רשות מיסים מציינת שבכל שלושת התחומים המגמה בהכנסות נחלשת – שוק הנדל"ן מתקרר, במיוחד בעסקאות המשקיעים עתירות המיסים. שוק ההון התהפך השנה והסב בעיקר הפסדים ותחום ההיי טק, כמו כן, מניב הרבה פחות מיסים מאשר בעבר.
האינדיקאטור השלילי כמעט היחידי לגבי הכלכלה הישראלית הנו מדד אמון הצרכנים שירד לרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע 2020. יתכן ובדומה לסקרי אמון הצרכנים בארה"ב, הסיבה להרעה היו ציפיות האינפלציה גבוהות שלהם שעומדות מאמצע 2021 ברמה של כ-10%. בעיקר ירדו הציפיות לגבי המצב במשק ב-12 החודשים הבאים. נרשמה ירידה בשיעור משקי הבית שההכנסות שלהם גבוהות מההוצאות. מנגד, עלה המשקל של אלה שלא מצליחים "לסגור את החודש". נרשמה ירידה בכוונה לבצע רכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים. אולם, אחרי הקורונה שבמהלכה רכשו הצרכנים הרבה מאוד מוצרי בני קיימא, הירידה עשויה פשוט לסמן חזרה ל"נורמאליות". עלה שיעור משקי הבית שלא מתכוונים לרכוש בית או דירה בשנה הקרובה. אשר עד הקורונה היה זה אינדיקאטור שחזה בדיוק רב את הרכישות בפועל בשנה לאחר מכן.
המוסדיים מקטינים בחדות חשיפה למט"ח
בסוף חודש יוני שיעור חשיפת כלל המוסדיים למט"ח ירד ל-14.5%, הרמה הנמוכה מאז מרץ 2020, זאת לאחר הגעה לשיא של כמעט 19% בתחילת 2021. החשיפה למט"ח ללא הגנות מטבע ירדה הרבה פחות והיא גבוהה בכ-4% לעומת מרץ 2020.
ירידה בחשיפה למט"ח התרחשה תוך עלייה לשיא של קרוב ל-14% מהתיק של שיעור הגנות מטבע באמצעות נגזרי ₪/מט"ח, כאשר היקף ההגנות במונחים כספיים דווקא ירד מתחילת השנה (בגלל הירידה בשווי התיק הכולל עקב הירידות) והוביל לפיחות השקל. הקשר בין השינוי בסך הפוזיציה המוגנת לבין שע"ח שקל/דולר ניכר בבירור בשנים האחרונות.
הורדת חשיפת המוסדיים למט"ח לרמת שפל תוך כדי פיחות השקל במחצית הראשונה של השנה משקפת שינוי בדפוס ההתנהגות שלהם. בעבר הם היו הרבה יותר "טרנדיים". ככל הנראה, השנה המוסדיים הניחו שהפיחות היה זמני. בינתיים, חזרה למגמת הייסוף מתחילת יולי מוכיחה שהם צדקו.
המוסדיים מקטינים חשיפה למט"ח לא רק ע"י הגדלת שיעור ההגנות, אלא גם באמצעות הגדלה לשיא של החשיפה לנכסים זרים באמצעות החוזים על מדדי המניות בחו"ל, במקביל להורדת חשיפה ישירה.
האם המוסדיים יעלו את החשיפה למט"ח מהשפל בסוף יוני?
להערכתנו, תשובה שלילית לשאלה זו סבירה יותר. התלות הכמעט מוחלטת של השקל בהתנהגות שוק המניות, בעיקר האמריקאי, בשנים האחרונות הופכת חשיפה למט"ח ללא יותר מהגנה על תיק המניות בתקופות של ירידות במניות. פערי הריביות, חשבון השוטף של מאזן התשלומים והפרמטרים האחרים הפכו להרבה פחות רלוונטיים בהשפעה על השקל.
לא נראה שכהגנה מפני ירידות במניות צריך להחזיק מט"ח בשיעור של קרוב ל-15%-20% מהתיק, שמהווה כמעט מחצית מסך משקל החשיפה המנייתית של כ-40%-50% בתיקי הפנסיה והגמל.
הגדלת החשיפה למט"ח יכולה להיות הגיונית בעיקר כנגד סיכונים ספציפיים שקשורים לישראל, כלכליים, פוליטיים או גיאופוליטיים. אולם, נראה שחשיפה למט"ח בשיעור של לא יותר מ-10%-15% מהתיק מספיקה לצרכים אלה.
השלכות: בנסיבות רגילות השקל צפוי להיות חזק מאוד ולהשפיע על תמהיל הפעילות בכלכלה הישראלית. ה-Basis בעסקאות הגנת מטבע צפוי להיות גבוה מאוד עקב ביקוש המוסדיים. בדרך כלל הריביות הקצרות בישראל צפויות להיות נמוכות משווי משקל כלכלי עקב פעילות הזרים בעסקאות fx swap.