חוק הירושה תשכ"ה-1965 המסדיר את כללי הירושה בהיעדר צוואה, הוא לא הדרך היחידה לחלק עיזבון בין יורשים במדינת ישראל. ניתן לבצע אותה, בהסכמת כלל היורשים, גם על פי דין תורה.
דיני ירושה על פי דין תורה, המבוססים על פרשת בנות צלופחד המסופרת בספר "במדבר", "הלכות נחלות" של הרמב"ם ו"שולחן ערוך" של יוסף קארו, הם חלק מ"המשפט העברי", התורה המשפטית הלקוחה מהמקורות.
ההבדלים בין ירושה על פי דין תורה לחוק הירושה
עיקר ההבדל בין הדין ההלכתי לדין האזרחי בנושא הירושה, הוא באבחנה שעושה הראשון בין היורשים, על פי מיקומם במשפחה ומינם.
ירושה על פי דין תורה
על פי דין זה, אדם שהשאיר אחריו בנים, בנותיו לא יזכו כלל לחלק מירושתו. אם לא הותיר בנים, תחולק הירושה בין בנותיו.
אם לנפטר היה בן שגם הוא כבר הלך לעולמו, תעבור הירושה לילדיו של הבן המת ולא לבנותיו של המוריש עצמו.
גם את אם המשפחה, אין הבנות רשאיות לרשת, אם יש לפחות בן אחד. גם במקרה שהאם היא המורישה, ילדיו של אותו בן, קודמים לאחיותיו בזכויות הירושה.
כלל נוסף בירושה על פי דין תורה, אומר שבעל יכול לרשת את אשתו, אך אישה אינה רשאית לרשת את בעלה עם מותו.
כאמור, גם המיקום במשפחה, משמעותי על פי דין תורה ולבנו הבכור של המנוח, זכות לחלק הגדול פי שניים בירושה, מחלקי הבנים שאחריו.
דין תורה פוטר את היורשים מבקשת צו ירושה. הם יכולים לקבל את ירושתם מיד עם פטירת המנוח, מאחר שההלכה קובעת כי "הירושה עוברת מאליה".
ירושה על פי חוק הירושה
על פי חוק הירושה האזרחי במדינת ישראל,בנותיו ובניו של המנוח, יקבלו חלקים שווים מעיזבונו.
אישה תירש לפחות מחצית מעיזבונו של בעלה והחצי השני יעבור לילדיהם המשותפים. כדי לממש את הירושה, יש להוציא צו ירושה. אם לא נמצאו בני משפחה בשלוש דרגות קרבה, העיזבון יעבור לידי המדינה.
פיצוי נשים בירושה על פי דין תורה
כדי להבטיח את עתידן הכלכלי של בנות ואלמנות המנועות מירושה, נקבעו בדין התורה ההלכתי מנגנוני פיצוי בדמות קצבאות חודשיות בשם "כתובת אישה", "מזונות האישה והבנות", "מדור לאישה", או "נדוניה לבנות".
בנות יקבלו את חלקן בירושה, כ"נדוניה לנישואין", "מזונות", או "דמי דיור", שמעניקים לה האחים היורשים. כשמדובר באלמנה, חייבים היורשים לספק לה מהעיזבון "מדור, מזונות, בגדים וכלים", שיתאימו לרמת חייה עם בעלה המנוח.
עריכת צוואות על פי דין תורה
את כל המחלוקות והקשיים המתוארים, ניתן לפתור בכתיבת צוואה וגם אותה ניתן לערוך על פי דין תורה, מומלץ על ידי עורך דין לענייני ירושה הבקיא במשפט העברי וגם האזרחי.
עריכת צוואה מאפשרת למצווה, גם אם הוא אדם מאמין, לחלק את עיזבונו בצורה שוויונית בין בניו ובנותיו ולהותיר מחצית מהעיזבון לאשתו, כפי שנוהג המשפט האזרחי.
סמכויות בית הדין הרבני בנושאי ירושה
בית דין רבני, הוא הגוף המוסמך לפסוק בענייני ירושה על פי דין תורה. בסמכותו להנפיק צו ירושה או צו קיום צוואה, למנות מנהל לעיזבון ולחלק נכסי עיזבון.
הסייג היחיד לסמכותו של בית הדין הרבני בנושא ירושה, הוא חתימת כל היורשים על הסכמה. כאן ניתנת לבנותיו של המנוח הזדמנות לשנות את סדרי הירושה לטובתן, כתנאי לחתימתן.
* אין באמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי.