סך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברביע הראשון של שנת 2022 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ירדה בכ-60 מיליארדי ש"ח (1.2%-), לרמה של כ-4.99 טריליוני ש"ח. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-14 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע על כ-310 אחוזים, זאת כתוצאה משילוב של עלייה בתוצר וירידה ביתרת תיק הנכסים.

ניתוח השינויים בכלל התיק

במהלך הרביע הראשון, מדדי האג"ח בארץ ובחו"ל ירדו בנוסף לירידות במדדי המניות בחו"ל. לעומת זאת, חלו עליות במדדי המניות בארץ. בהתאם לכך, התפתחות תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו ירידות בהשקעות בחו"ל (4.5%-), באג"ח ממשלתיות ומק"ם (2.9%-), באג"ח חברות סחירות (1.3%-) ובנכסים אחרים (5.3%-), ואילו יתרת המניות בארץ ויתרת המזומן והפיקדונות עלו.

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם ירדה במהלך הרביע בכ-28 מיליארדי ש"ח (2.9%-) ועמדה בסופו על כ-923 מיליארדים. עיקר הירידה הייתה באג"ח ממשלתיות סחירות (כ-23 מיליארדי ש"ח).

יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ ירדה בכ-5 מיליארדי ש"ח ועמדה בסופו על כ-377 מיליארדים, זאת בעיקר כתוצאה מירידות מחירים, שהתקזזו בחלקן על-ידי השקעות נטו (אומדן של כ-2.7 מיליארדי ש"ח).

יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-11 מיליארדי ש"ח (0.6%) והגיעה לרמה של כ-1.9 טריליוני ש"ח.

יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה במהלך הרביע בכ-10 מיליארדי ש"ח (1.3%), זאת כתוצאה מעליות מחירים במדדי המניות ומהשקעות נטו (אומדן של כ-1.6 מיליארדי ש"ח).

יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-35 מיליארדי ש"ח (4.5%-) ועמדה בסופו על כ-731 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-15% מסך תיק הנכסים. הירידה נבעה משני הרכיבים הבאים:

יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-30 מיליארדי ש"ח (5%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-570 מיליארדי ש"ח. זאת כתוצאה מירידות מחירים, אשר התקזזו בחלקן כתוצאה מהשקעות נטו (אומדן של כ-5 מיליארדי ש"ח) ומפיחות השקל מול הדולר (2.1%).

יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-5 מיליארדי ש"ח (3%-) ועמדה בסופו על כ- 160 מיליארדי ש"ח. ירידה זו נבעה משילוב של ממימושים נטו בהיקף של כ-4 מיליארדי ש"ח ושל ירידות מחירים, אשר קוזזו בחלקם בשל פיחות השקל מול הדולר (2.1%).

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה ירידה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-0.5 נקודות אחוז (מ-22.3% ל-21.8%) ושל כ-0.5 נקודות אחוז (מ-15.1% ל-14.6%), בהתאמה.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים ירדה ברביע הראשון בכ-27 מיליארדי ש"ח (1.1%-) ועמדה בסופו על כ-2.37 טריליוני ש"ח כ-48% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור. הירידה ביתרה כללה את כלל הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיה החדשות בהם יש עלייה של כ-8 מיליארדי ש"ח. בולטת הירידה בקרנות הפנסיה הוותיקות (ירידה של כ-25 מיליארדי ש"ח). הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות ומק"מ – ירידה של כ-22 מיליארדי ש"ח (2.6%); מניות בחו"ל – ירידה של כ-19.4 מיליארדי ש"ח (11.7%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מניות בארץ – עלייה של כ-8.6 מיליארדי ש"ח (3.4%) בעיקר מעליות מחירים במדדי המניות בארץ.

חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים למט"ח:

במהלך הרביע הראשון של השנה ולראשונה מאז שנת 2020, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-10 מיליארדי דולרים; רכישות של כ-2.5 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר בקרנות השקעה בחו"ל ובחוזים עתידיים ואופציות) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-7.4 מיליארדי דולרים; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

כתוצאה מההתפתחות לעיל, חלה עלייה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-0.2 נקודות האחוז לרמה של כ-17.5%.