מגמה שלילית נרשמה השבוע במסחר בשוק האג"ח הממשלתי למעט בצמודי המדד לטווח הארוך ביותר. עיקר עליית התשואות וירידות המחירים נרשמו בשקלים הלא צמודים בטווח של 2 – 10 שנים, עליית תשואות של 10 – 15 נ"ב בממוצע. עליית התשואות בשקלים הלא צמודים נרשמה על רקע המשך מגמת עליית התשואות בעולם כתוצאה מציפייה להמשך ואף התחזקות במגמת ההידוק המוניטארי בעולם בחודשים הקרובים. פרסום פרוטוקול החלטת הפד האחרונה מחודש מרץ חשף כי הפד מתכנן להתחיל ולצמצם את המאזן שלו בקרוב, בקצב חודשי של קרוב ל-100 מיליארד דולר לחודש. זהו קצב כפול מאשר בתקופה שבין 2017 לבין-2019. בנוסף, בכירי הפד נסוגו מהרעיון של העלאת ריבית של 50 נקודות בסיס בחודש שעבר בגלל אי הוודאות שנוצרה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה. אלמלא התפתחות זו ועם אינפלציה מעל היעד, סיכונים אינפלציוניים כלפי מעלה, וריבית הנמוכה במידה ניכרת מן הרמה הרצויה לטווח ארוך יותר, חברי הפד היו מעדיפים עלייה של 50 נקודות בסיס בהחלטת חודש מרץ.
לאור חוסר הוודאות הקשורה לפלישה של רוסיה לאוקראינה, הם סברו כי עלייה של 25 נקודות בסיס תתאים יותר בפגישה זו מאשר 50 נקודות בסיס. חברי פד רבים ציינו כי עלייה אחת או יותר של 50 נקודות עשויה להתאים לפגישות העתידיות של וועדת השווקים הפתוחים. בנסיבות אלו, של קריאת חברי הפד למהלכי העלאה של 50 נ"ב, צפוי שריבית הפד תגיע ל-2.50-2.75% עד לסוף השנה.
צמודי המדד, כאמור, נסחרו במגמה מעורבת כאשר הצמודים הארוכים לטווח של 10 שנים ומעלה בלטו בעליית מחירים שבועית של 1.4%. צמודי המדד הקצרים נסחרו ללא שינוי השבוע. צמודי המדד הקצרים הינם האפיק היחיד בשוק האג"ח הממשלתי שלא רשם ירידות שערים מראשית השנה.
מרווחי התשואה השליליים בין הריביות השקליות לריביות הדולריות נפתחו מעט השבוע אולם הן עדין רחוקים מרמתם טרום משבר הקורונה בראשית שנת 2020. להערכתנו קיים פוטנציאל להמשך פתיחת הפער השלילי על רקע העלייה החדה הצפויה, על ידי השוק, בריבית הפד ביחס לעלייה מתונה יותר בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה.