מנתוני בנק ישראל עולה תמונה כי הציבור ממשיך לאגור מזומנים בניגוד למוסדיים שמגדילים חשיפה.
יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה במהלך הרביע בכ-90.7 מיליארדי ש"ח (12.5%), זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים במדדי המניות, שקוזזו מעט ממימושים נטו. בסיכום שנתי יתרת המניות בארץ רשמה עלייה של כ-33% ועמדה בסוף השנה על כ-815 מיליארדי ש"ח.
יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-93 מיליארדי ש"ח (5.2%) והגיעה לרמה של כ-1.9 טריליוני ש"ח, זאת בהמשך לעלייה ניכרת ברכיב זה שהחלה בשנת 2020.
יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-23.4 מיליארדי ש"ח ועמדה בסופו על כ-382 מיליארדים, זאת בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו, על רקע ההנפקות במהלך רביע זה.
יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה במהלך הרביע בכ-7.4 מיליארדי ש"ח (0.8%) ועמדה בסופו על כ-950 מיליארדים.
יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-5.1 מיליארדי ש"ח (0.7%-) ועמדה בסופו על כ-766 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-15% מסך תיק הנכסים. הירידה נבעה משני הרכיבים הבאים:
יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-2.6 מיליארדי ש"ח (1.5%-), על אף השקעות נטו בהיקף של כ-10 מיליארדי ש"ח. זאת בשל ייסוף השקל מול הדולר (3.7%-) וירידות מחירים ועמדה בסוף הרביע על כ-166 מיליארדי ש"ח.
יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-2.5 מיליארדי ש"ח (0.4%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-599 מיליארדי ש"ח. על אף העליות במדדי המניות, היתרה ירידה כתוצאה ממימושים נטו של כ-1.7 מיליארדי ש"ח ומייסוף השקל מול הדולר (3.7%-).
כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה ירידה בשיעור הנכסים הזרים ובשיעור הנכסים במט"ח של כ-0.8 נקודות אחוז (מ-16% ל-15.2%) ושל כ-0.7 נקודות אחוז (מ-23.1% ל-22.4%), בהתאמה.
התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים:
יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הרביעי בכ-120 מיליארדי ש"ח (5.3%) ועמדה בסופו על כ-2.4 טריליוני ש"ח (כ-48% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה כללה את כלל הגופים המוסדיים, ובלטה בעיקר בקרנות הפנסיה החדשות (עלייה של כ-39 מיליארדי ש"ח). העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: מניות בארץ – עלייה של כ-34 מיליארדי ש"ח (15.5%) בעיקר מעליות מחירים; אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-22 מיליארדי ש"ח (2.6%); מניות בחו"ל – ירידה של כ-30 מיליארדי ש"ח (15.4%-), בעיקר עקב מכירות נטו.
חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל ולמט"ח:
ברביע הרביעי של שנת 2021 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-0.9 נקודות אחוז לכ-37.5% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה גבוהה יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל משיעור העלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים. קופות הגמל וההשתלמות בלטו בעלייה בשיעור החשיפה לחו"ל עד לרמה של 44.5%.
עיקר העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-29.7 מיליארדי דולרים) נבעה מעלייה בחשיפה למדדי מניות בחו"ל באמצעות חוזים עתידיים ואופציות (כ-17.6 מיליארדי דולרים).
חשיפה למט"ח - במהלך הרביע הרביעי של השנה המשקיעים המוסדיים מכרו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-3.3 מיליארדי דולרים; רכישות של כ-3.9 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר בפיקדונות ובעו"ש בארץ נקוב למט"ח) קוזזו במכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-7.2 מיליארד דולר; כלומר הגדלת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.
כתוצאה מההתפתחות לעיל, חלה ירדה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-0.4 נקודות האחוז לרמה של כ-17.3%.
הצמצום בשיעור החשיפה למט"ח אפיין את כל הגופים המוסדיים. בלטו קרנות הפנסיה החדשות שהקטינו את שיעור החשיפה למט"ח בכ-0.9 נקודות האחוז לרמה של 17.9%.