התנודתיות היומית במחירי הסחורות מוסיפה להיות גבוהה, כך לדוגמה מחיר החיטה רשם בשבוע החולף ירידה של 8% ומחיר חבית ברנט לאספקה בחודש מאי ירד מ- 124 דולר ל- 112 דולר. הפגיעה במשק הישראלי היא עקיפה – קשרי המסחר עם מדינות אלו הם מצומצמים. העלייה באינפלציה ומדיניות מוניטרית פחות מרחיבה יפעלו להאטה בקצב הצמיחה המהיר של המשק ברבעון השני של השנה. עליית מחירי האנרגיה היא בעלת השפעה ישירה קטנה יחסית על הכלכלה בישראל – אם בוחנים את יחס האנרגיה לתוצר (מדד לעתירות השימוש באנרגיה מסך התוצר המיוצר) ניתן לראות שבין השנים 1995 ל-2020 פחתה עתירות השימוש באנרגיה ב-38%. חלק מההסבר נובע מעלייה חדה בתוצר של ענפי הטכנולוגיה שצריכת האנרגיה שלהן היא קטנה.
בדומה למגמה העולמית, גם בישראל מדד אמון הצרכנים נמצא במגמת ירידה, זאת על רקע ירידות השערים בשווקים הפיננסיים ועליית האינפלציה. האינדיקטורים הכלכליים שמפרסמת הלמ"ס מצביעים על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית. בחודשים נובמבר 2021-ינואר 2022 עלו המכירות בכרטיסי אשראי בשיעור שנתי של 1.8% לעומת עליה שנתית של 6.3% בחודשים אוגוסט-נובמבר 2021. בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל, זאת לאחר שנתיים בהן הנסיעות לחו"ל היו נמוכות בשלל החשש מקורונה. יציאת הישראלים לחו"ל צפויה להקטין את הצריכה המקומית.
הגירעון התקציבי המשיך לרדת בחודש פברואר וב-12 החודשים האחרונים הוא הסתכם בשיעור של 2.2% מהתוצר בלבד. ההכנסות ממסים המשיכו לגדול בקצב מהיר – 34% לעומת שנה שעברה (ינואר-פברואר). הגידול החד בהכנסות נובע הן מהצמיחה המהירה של המשק והן מעליות המחירים בשוק הנדל"ן, במחירי היבוא ובשוקי ההון. הגירעון הנמוך מאפשר לממשלה להשתמש בתקציב על מנת למתן עליות מחירים, לדוגמה על-ידי הפחתת מסים עקיפים על מחירי מזון.
עודף של 6.6 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברבעון הרביעי של 2021. העודף בשנה כולה הסתכם ב-22.5 מיליארד דולר, בדומה לשנה שקדמה לה. ההשקעה הישירה של זרים בישראל הגיעה כמעט ל-30 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי בשנת 2022 יפחת העודף בחשבון השוטף זאת על רקע עליית מחירי הסחורות בעולם וכן יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל (יצוא שירותים). גם ההשקעות הישירות בישראל צפויות לקטון בשל ירידות המחירים של מניות הטכנולוגיה. סכומים אלו צפויים להתקזז עם הפסקת רכישות המט"ח של בנק ישראל. מכל מקום לחצי הייסוף השנה הם נמוכים מאלו של השנתיים האחרונות, אך עדיין קיימים.
אינפלציה – הרבה משתנים נכנסים כאן לתמונה: מחירי הסחורות, מדיניות האוצר, העלייה לישראל שצפויה לגדול בחודשים הקרובים, ועוד. התמונה הכוללת היא הרבה יותר אינפלציוניות מזו שהערכנו לפני חודש לדוגמה. אם מקפיאים את מחירי האנרגיה והסחורות ברמתם הנוכחית, אנו צפויים למדדי מחירים גבוהים מאוד בחודשים הקרובים: 0.5% מדד פברואר, 0.7% מרץ, 0.9% אפריל ו- 0.5% במאי. ב- 12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם ב-3.3%. סיום מוקדם של המלחמה יביא לאינפלציה נמוכה יותר. האוצר עשוי לבחור למתן את ההשפעה של חלק מההתייקרויות, לדוגמה על-ידי הפחתה זמנית של הבלו על דלק. אם העלייה לארץ תתגבר אנו עשויים לראות גם לחץ גובר על מחירי שכר-הדירה, גורם שעשוי להעלות עוד יותר את האינפלציה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור שנתי ממוצע של 3.9% בשנתיים הקרובות, אולם בשוק הנגזרים האינפלציה נמוכה באופן ניכר והיא מעט מעל 3% לשנה.
העלייה באינפלציה נובעת מגורמים אקסוגניים ברובה, אולם ניכרת עלייה גם בגורמים מקומיים כמו שכר-דירה ושירותים אחרים, ולאור שיעור האבטלה הנמוך קיים סיכון שהיא תתבסס ברמה שגבוהה מהיעד. אנו מעריכים כי נראה בחודשים הקרובים עליית ריבית ראשונה, ועוד שתי העלאות ריבית עד סוף השנה. הריבית בישראל עדיין צפויה להיות נמוכה מזו שבארה"ב בכל נקודת זמן בשנה הקרובה.