גל הסנקציות על רוסיה הוביל לפיחות חד ברובל הרוסי, זאת תוך פגיעה והקפאה של השווקים הפיננסיים של המדינה. מהלך הסנקציות שהופעל מיד לאחר הפלישה לאוקראינה כבר הקשה על משקיעים מערביים להחזיק או לסחור בנכסים רוסיים. הגל שבא אחריו כבר מביא לכך שבנקים רוסים רבים ינותקו מן המערכת הבין-בנקאית הבינלאומית של ה-SWIFT, וגם לכך שהבנק המרכזי של רוסיה יוגבל מאוד בכל הקשור לפעילות בינלאומית. רוסיה הודיעה כי תאסור על מכירת ניירות ערך רוסיים על ידי זרים, וכי שוק המניות של המדינה יישאר סגור לפחות בימים הקרובים.
כתוצאה, המסחר ברובל, שפוחת כבר בעשרות אחוזים מאז ראשית השנה מול הדולר, נפגע באופן קשה, והפערים שבין מחירי המכירה והקנייה של המטבע התרחבו לרמה שלא נראתה מאז משבר מאזן התשלומים של רוסיה ב-2014/15 וברמה דומה למה שנראה במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008-2009. כמו כן, הנזילות בשוק האג"ח הדולרי של ממשלת רוסיה "התייבשה" לחלוטין, והתשואות לפדיון של איגרות אלו עלו לרמות המשקפות דאגה לגבי מידת האיתנות החוב של רוסיה.
כאשר השווקים ייפתחו מחדש, ויתחדש המסחר, נראה שמחירי חלק מהנכסים הרוסיים ירדו עוד יותר על רקע המצב שבו כלכלת רוסיה עומדת בפני מיתון חמור וסיכון גבוה למשבר פיננסי שיוביל לפגיעה במערכת הבנקאות הרוסית. החשש הוא בעיקר לתחומי הפעילות שאינם נהנים במישרין מן העלייה הניכרת של מחירי הסחורות בעולם.
השילוב של חוב נמוך יחסית של הממשלה במונחי אחוזי תוצר ויתרות מטבע גבוהות עשויים לתמוך ביכולתה של רוסיה לעמוד בחובותיה. עם זאת, כל עוד ישנן מגבלות על הבנק המרכזי של רוסיה, יתרות המט"ח בדולרים, באירו ובמטבעות נוספים, לצד היקף גדול של זהב, אינן עוזרות הרבה לרוסיה; זה משקף מצב שגורמי חוץ לא ירצו לבצע עסקאות המרה מול הבנק המרכזי של רוסיה מחשש לסנקציות אמריקאיות.
בשנים האחרונות, הבנק המרכזי של רוסיה הקים את מערכת ה- SFPS שהינה מערכת רוסית חלופית ל-SWIFT. אבל זו מערכת שעיקרה ברוסיה, עם מעט שותפים זרים, שרובם הינם במדינות הגוש הסובייטי לשעבר. בנקים זרים עשויים להצטרף למערכת זו, במיוחד בסין, אבל זה ייקח זמן. לכן, בעת הנוכחית, לבנקים של רוסיה יש מעט חלופות ממשיות ל-SWIFT כשמדובר בעסקאות חוצות גבולות.
הניסיון של איראן הוא רלוונטי, והבנקים שלה הוצאו ממערכת ה-SWIFT ב-2012. ניסיון זה מראה עד כמה הגבלת הנגישות ל-SWIFT מהווה כלי רב עוצמה. במקרה של איראן, הניתוק שלה מה-SWIFT לווה בצעדים אחרים, כגון הקפאת האיחוד האירופי על רכישת נפט ואיסור על מתן ביטוח לכלי שיט המובילים נפט איראני וחומרים פטרוכימיים אחרים. כתוצאה, יצוא הסחורות של איראן ירד ביותר מ-30% בין 2011 ל-2012. יבוא הסחורות הושפע פחות, אך עדיין ירד ביותר מ-15%.
למרות שיתרות המט"ח של רוסיה מספיקות בכדי לכסות את תשלומי האג"ח הדולרי של ממשלתה, לא בטוח שהממשלה תאפשר פירעון של איגרות חוב אחרות, לא ממשלתיות, אשר מוחזקות על ידי גורמים לא-רוסיים, זאת במסגרת מגבלות חמורות על תנועות הון שממשלת רוסיה הנהיגה, אשר מגבילות את היכולת של גורמים ברוסיה להעביר כספים אל מחוץ לרוסיה. יש סיכון מסוים, בעיקר במקרה של הסלמה נוספת של הסנקציות, למהלך תגמול מצד רוסיה, תוך כדי הלאמת השקעות מערביות ברוסיה.
עד כה, ממשלות מערביות רבות הפתיעו במידת הסולידריות של הצטרפות למהלך הלחץ הכלכלי על רוסיה באמצעות ניתוק אפקטיבי שלה מהשווקים הפיננסיים העולמיים. במידת הצורך, הסנקציות יוארכו, מה שיביא לניתוק מתמשך של קשריה הפיננסיים והכלכליים של רוסיה מרוב העולם. אם זה יהיה המקרה, רוסיה תצטרף לרשימה של מדינות נוספות שמצויות תחת סנקציות מתמשכות כמו איראן, ונצואלה, קובה וצפון קוריאה וזה איננו מבשר טובות לכלכלה הרוסית.