סנקציות חלשות והיערכות מוקדמות של רוסיה יגרמו לאינפלציה לעלות

עם דבר אחד קשה להתווכח: בכל פעם שהחתום מטה יוצא מהארץ לחופשה ממושכת השווקים לא רגועים. אם סוכני נסיעות היו עדיין רלוונטיים הייתי יכול כנראה לשלם לחופשות שלי על ידי מכירה של אסטרטגיית פרפר. מכיוון שבכל יום שעובר התמונה עשויה להשתנות באופן חד ומכיוון שאת רוב העידכונים אתם מקבלים בכל מקרה מהתקשורת, נתרכז פה בשני היבטים: ההשלכות הכלכליות של המצב כפי שהוא נכון להיום והמשמעות של הסנקציות השונות על רוסיה. לגבי החלק הראשון, נדמה שאין מנוס מלהודות שלפחות נכון להיום אין למלחמה בין רוסיה לאוקראינה השלכות כלכליות של ממש עלינו או על מדינות בעלות משמעות מבחינת המשקיע הישראלי. זה לא שאין סיכונים, האם ייתכן שפוטין יחליט להמשיך מערבה ולבקר בחלם שבפולין (שש וחצי שעות ברכב, קצת יותר בנגמ"ש)? ייתכן שכן אבל כרגע עדיין לא ניתן לומר שסביר להניח שזו התוכנית. האם ייתכן שקיצוניים ינסו לפגוע בתשתיות זרימת הגז מרוסיה לאירופה? בהחלט אבל עדיין מדובר על אירוע קיצון. במילים אחרות, הסיכונים בהחלט קיימים, אבל בהגדרתם סיכונים הם אף פעם לא התרחיש הסביר היותר ולכן יש להתייחס אליהם תוך כדי מתן תשומת לב להסתברות להתממשות.

באופן דומה, כאשר מדברים על הפעלת נשק יום הדין של המערב – ניתוק של רוסיה ממערכת הסוויפט, יש לזכור שאת נשק יום הדין שומרים בדרך כלל ליום הדין ולא זורקים אותו במערכה הראשונה. האירופאים מבינים שהתגובה לניתוק טוטאלי של רוסיה מהמערכות הפיננסיות העולמיות עלולה להיות מיליוני אזרחים שקופאים מקור בביתם. גם הודעת הקנצלר של גרמניה אתמול על השקעה בבניית שני מסופי LNG ורזרבות פחם וגז טבעי מהותיות מלמדת שהגרמנים מבינים היטב את הפלונטר שהם נמצאים בו ופועלים לצאת ממנו אך מדובר כמובן על תהליך שייקח זמן. לכן סביר יותר להניח שבינתיים, הסנקציות המתוכננות לגבי מערכת הסוויפט לא יכללו את הטרנזקציות של חברות האנרגיה הרוסיות. בנוסף, לפי רוב ההערכות, לא כל הבנקים הרוסים ינותקו מהסוויפט כך שסביר להניח שהמהלך יוביל בעיקר לפגיעה ביעילות המערכת הפיננסית, פגיעה שתשפיע כמובן לרעה על הכלכלה הרוסית אבל לא להתמוטטותה.

ומה לגבי שאר הסנקציות שהוכרזו? באופן עקרוני המטרה של סנקציות מסוג אלו שהוכרזו על ידי האירופאים והאמריקאים היא לפגוע בסחר החוץ של רוסיה ועל ידי כך להביא לקריסה של הרובל, לעלייה חדה באינפלציה ולהתקוממות חברתית. עם זאת, במקרה של רוסיה שלוש נסיבות מקלות שהופכות את הסנקציות לחלשות יותר בטווח הקצר והבינוני: ראשית, רוסיה באה מוכנה לשדה הקרב הכלכלי כאשר מאז 2014 רוסיה בנתה רזרבות מט"ח אדירות של 640 מיליארד דולר (38.5% תוצר), לא רק זאת אלא שיחס החוב לתוצר של רוסיה נמוך מאוד (17.9%) כאשר החלק המט"חי בו עומד על פחות מ-40 מיליארד דולר ורק חצי מזה מוחזק על ידי משקיעים זרים. במילים אחרות, לרוסיה יש מספיק רזרבות מט"ח כדי לתמוך במשק. שנית, אם החיסרון של שלטון סמי-אוטוקרטי הוא שיום אחד המדינה שלך תוקפת מדינה אחרת ואין לך מה לעשות בעניין אז היתרון הוא שהמערכות ומוסדות המדינה עובדים באופן הרבה יותר יעיל ומהיר מאשר בדמוקרטיה. צריך להעלות ריבית באופן מיידי כדי לשכנע זרים להשאיר את הכסף שלהם ברוסיה? צ’ק. זה לא מספיק וצריך פשוט לאסור עליהם מלמשוך את הכסף? דאבל צ’ק. המשמעות היא שהבנקים הרוסים והחברות הגדולות במשק יקבלו את התמיכה של פוטין לעגל פינות איפה שצריך כדי לקזז את ההשפעות של הסנקציות. יודעים איך אומרים ברוסית מבקר פנים? גם הרוסים לא. שלישית, בדיוק כמו במקרה של הסנקציות על איראן, סין כמובן לא לוקחת חלק באירוע ותוכל לתמוך ברוסיה על ידי רכישה של מוצרים, חומרי גלם וכו’. נכון, הניתוק (החלקי) ממערכת הסוויפט תקשה על כך אבל תסמכו על פוטין והסינים למצוא דרכים לעקוף את זה. גם ב-2014 הוטלו על רוסיה סנקציות קשות והרובל פוחת באופן חד מול הדולר אבל רוסיה הצליחה להמשיך קדימה וחסינותה הפיננסית כיום יציבה יותר מאשר לפני 8 שנים.

בשורה התחתונה, ההשפעה של האירועים באוקראינה, כפי שהם נראים נכון להיום, תבוא לידי ביטוי בעליה באינפלציה בכל העולם. זה בהחלט לא נעים אבל גם לא משהו שאמור להביא לפגיעה משמעותית ורוחבית ברווחיות הפירמות בארה"ב, אירופה או ישראל.