המשק בשל להעלאת ריבית

בנק ישראל ימסור היום בארבע את הודעת הריבית.

אף כי לכל הדעות הריבית תושאר על 0.1 אחוז הפעם, דברי ההסבר של בנק ישראל יעוררו עניין רב והשאלה המרכזית תהייה – האם יחל בנק ישראל לפזר רמזים ואיתותים לקראת העלאה אפשרית של הריבית כבר ב-11/4, בפעם הבאה שוועדה המוניטרית תתכנס.

תאריך זה חשוב במיוחד שכן חטיבת המחקר של בנק ישראל תפרסם אז תחזית כלכלית חדשה והנגיד ירון יקיים מסיבת עיתונאים.לכן, אם וככל שבנק ישראל יחפוץ להעלות את הריבית, זו עשויה להיות הזדמנות טובה מבחינתו.

נציין, כי בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים, כמו ה-Fed של ארה"ב, או הבנק המרכזי של אירופה, בנק ישראל סיים את תכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות ולכן הריבית תעמוד מעתה בראש סדר היום.בחינת הרקע להחלטת הריבית הקודמת, מיום 3/1, מצביעה על מספר שינויים, העשויים לקדם את בנק ישראל לקראת מהלך של העלאת ריבית:

נתוני התמ"ג והתעסוקה השתפרו מאוד. כך, ברבע האחרון של השנה שעברה גדל התמ"ג 16.6% בקצב שנתי בהשוואה לרבע השלישי – נתון גבוה יותר מכל ההערכות המוקדמות. בתוך כך, שיעור הבלתי מועסקים כולל השלכות הקורונה ירד ל-5.5% בלבד מכוח העבודה ובניכוי ההשלכות הללו ירד שיעורם ל-3.7% וקרב אט-אט לרמותיו לפני פרוץ המשבר. בנק ישראל ציין בהודעה הקודמת כי הפעילות הכלכלית ממשיכה לתפקד באופן נאות וכי נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של דצמבר הצביעו על שיפור. המידע שהתקבל מאז מחזק הערכה זו.

נגיף האומיקרון הולך ומתפוגג, מספר המתים פוחת והולך ומקדם ההדבקה יורד, כך שההגבלות השונות מוסרות הדרגתית ובתחילת החודש הבא הן תוקלנה משמעותית. בהודעת הריבית הקודמת ציין בנק ישראל כי שיעור התחלואה ומקדמי ההדבקה עדיין עולים, מה שמגדיל את הסיכון ואי הוודאות סביב פעילות המשק ואף עלול להיות בעל השלכות מקרו-כלכליות. השיפור התברואתי הניכר שחל מאז מהווה גורם כבד משקל העשוי לשנות לטובה את גישתו של בנק ישראל בנושא.

האינפלציה עולה ובחודש שעבר עקפה (במעט) את יעד האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה 3.1% ב-12 החודשים האחרונים וכמו כן עלה 0.2% בהשוואה לחודש דצמבר – גבוה מההערכות המוקדמות. בתוך כך עלה מדד המחירים ליצרן 1% והמשיך להצביע על לחצי מחירים מצד ההיצע. בהודעתו הקודמת כתב בנק ישראל כי האינפלציה בישראל התייצבה סביב מרכז היעד (3-1 אחוזים) וכי ב-12 החודשים האחרונים (עד נובמבר) עלה מדד המחירים לצרכן 2.4%. כמו כן הדגיש כי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולטווחים רחוקים יותר נמצאות בתוך תחום היעד. כיום, הציפיות הללו עלו ל 2.9-2.7 אחוזים ולכן ניתן לומר כי סביבת האינפלציה עלתה בינתיים עליה של ממש. יצוין, מנגד, כי בהשוואה לקצבי האינפלציה בארצות הברית ובגוש האירו, העומדים על 7.5% ו-5.1%, בהתאמה, האינפלציה כאן עדיין נמוכה משמעותית.

נמשך פיחות השקל מול הדולר: בהודעתו הקודמת ציין בנק ישראל כי השקל נחלש 0.7% מול הדולר מאז ההחלטה שנמסרה ב-22/11/2021. מאז פוחת השקל 2.7% כנגד הדולר לשער של 3.192. פיחות השקל יתורגם, ככל שיימשך, לעליית קצב האינפלציה.

התחזקה עליית מחירי הדיור: נכון למועד הודעת הריבית הקודמת, עלו מחירי הדירות 10.3% בחישוב 12 חודשים עד אוקטובר. לפי הנתון שפורסם בשבוע שעבר, עלו המחירים 11.3% נכון ל-12 החודשים עד דצמבר. עליית מחירי הדירות, ככל שתימשך, תחלחל לסעיף הדיור, המהווה כ-¼ ממדד המחירים לצרכן ולכן השפעתו על קצב האינפלציה גבוהה מאוד.

קטנה אי הוודאות על רקע גל האומיקרון בעולם והריביות/הציפיות להן המשיכו לטפס: נכון למועד הודעת הריבית הקודמת, כפי שתיאר בנק ישראל, חלה עליה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון, שעלול להקשות על שרשראות הייצור והאספקה. מאז אנו עדים לקיטון של ממש בממדי המגפה, מדינות רבות הסירו כמעט לחלוטין את המגבלות בעטיה ויש נתונים על הקלה בצווארי הבקבוק וקשיי השינוע וההיצע. עוד ציין בנק ישראל בהודעתו כי במרבית המדינות עולים מדדי האינפלציה לרמה גבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים וההידוק המוניטרי בעולם נמשך. תמונה זו התחזקה מאז והתרחקות הריביות בעולם, או הציפיות להן, מהריבית בישראל הפכה מאתגרת יותר מבחינת בנק ישראל בזמן שחלף מאז.

לבסוף, התחזית המקרו כלכלית החדשה עשויה לשקף שיפור של צמיחת המשק ועלייה של קצב האינפלציה. בתחזית הקודמת, שפורסמה ב-3/1, העריך בנק ישראל כי צמיחת התמ"ג והאינפלציה יעמדו, השנה, על 5.5% ו-1.6%, בהתאמה (ללא שינוי מהתחזית שפורסמה בחודש ספטמבר). כעת, נראה כי לנוכח נתוני הצמיחה והאינפלציה שפורסמו מאז כאמור, נתוני התחזית הבאה יהיו גבוהים יותר. אמנם, בהודעה היום אחה"צ לא תפורסם תחזית חדשה, אלא רק באפריל, אך בהחלט ייתכן כי בנק ישראל יקדים ויתייחס לכיוון המסתמן.

על סמך מכלול הנתונים שתיארנו לעיל, עשוי בנק ישראל לאותת על שינוי גישה ומעבר קרוב למדיניות מרחיבה פחות, בדומה לעמיתיו בעולם. עד כה נקט בנק ישראל גישה די בדלנית, שהתמקדה בשוני בין קצב האינפלציה הנמוך בארץ לקצבי האינפלציה הגבוהים בעולם, ובצד זאת יש לציין כי עיכוב של העלאת הריבית יסייע להמשך פיחות השקל מרמתו הגבוהה כנגד הדולר.

מנגד יצטרך בנק ישראל לקחת בחשבון היבטים כגון מחירי הדיור והשלכת עלייתם (בעקיפין, דרך סעיף הדיור) על המדד. התבטאותו האחרונה של המשנה לנגיד, אנדרו אמיר, כי גם חריגה (קלה) של האינפלציה מרמת היעד לא תשכנע בהכרח את בנק ישראל להזדרז ולהעלות ריבית מעידה על המצב המורכב.

נכון להיום, לא ניתן לשלול העלאת ריבית כבר במועד ההחלטה הבא (באפריל). הודעת הריבית היום עשויה לספק אינדיקציות לגבי מידת הסבירות לצעד כזה ומכאן חשיבותה הכלכלית וההשלכות העשויות להיות לה על השווקים המקומיים.