דולר

שער הדולר - אינפלציה - ריבית והקשר בניהם

השקל שוב מתחזק, נתוני המאקרו בישראל תומכים בצורה מובהקת ומתי הנגיד צריך להעלות ריבית

חדשות ספונסר 02/11/2021 17:07

א+א-

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, וקובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחסים לסערה בשוק המט"ח ולתגובה האפשרית של בנק ישראל:

 

 

על רקע תנאי המאקרו החיוביים מאוד של המשק הישראלי, השקל שב והתחזק במונחים ריאליים והגיע לאחרונה לרמות השיא ההיסטוריות. במידה שבנק ישראל ישוב להתערב בשוק רטורית, או ברכישות בפועל, בתזמון שהוא יבחר, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדרי גדול של קצת מתחת ל-3.20, זאת בהיעדר שינויים של הדולר בעולם.

 

במידה ובנק ישראל יפתיע מאוד וימשוך את ידו לחלוטין משוק המט"ח --דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת-- הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף אל מתחת לכ-3.10 ₪ לדולר. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי ,2022 כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה.

 

בפמן ולוי מציינים כי "בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח ’חלון שער החליפין הדינמי’, המהווה טווח ’שער חליפין הוגן’ על הגורמים המאקרו כלכליים. נראה שבנק ישראל מכוון את מדיניות ההתערבות שלו בשוק תוך התחשבות במידת התאמת שער החליפין בפועל לטווח המשתמע מן החלון הנ"ל.

כאשר תנאי המאקרו של המשק הישראלי מתחזקים, החלון עשוי לזוז ולאפשר מקום רב יותר לתיסוף של השקל. לא מן הנמנע שנעשה כיוונון כזה של החלון בחודשים האחרונים, תוך מתן אפשרות להתחזקות מוגבלת של השקל, גם כביטוי להכנסת מרכיב גדל יותר של אי וודאות למסחר. יתכן שהמהלך של הימים האחרונים לכ-3.11-3.16 שקל לדולר, מהווה חריגה מאותו חלון. עתה נותר לראות האם, מתי ובכמה בנק ישראל יגיב.

 

בראשית השנה, כאשר השער ירד לכ-3.11-3.13 שקל לדולר, בנק ישראל הגיב עם הכרזה תקדימית של תכנית רכישות. נציין שבנק ישראל חפשי להתערב בשוק והצהיר על גמישותו ונחישותו בעניין ניהול שער החליפין מספר פעמים בחודשים האחרונים. בנק ישראל הצהיר שאף אם התנאים הבסיסיים תומכים בהתחזקות השקל, ברצונו למתן את התהליך, זאת מתוך התחשבות בסקטור העסקי הישראלי. נראה שהיבט זה, של שמירה על הסקטור העסקי מפני פגעי תיסוף מהיר מדי, תוך הימנעות מפני הגעה לשער החליפין ריאלי של שיא כל הזמנים, יהיה במסגרת שיקוליו של בנק ישראל בבחירת צעדיו בעתיד הנראה לעין. לא מן הנמנע שהשתהות בתגובה עשויה להיות מכוונת וזאת במטרה שהשוק יפנים את האפשרות של סיכון התיסוף".

 

עוד הם מציינים כי "לאחרונה, נפתח פער ניכר בין ציפיות השוק לגבי קצב והיקף העלאות הריבית, לבין הצהרת בנק ישראל, ותחזית חטיבת המחקר. הפער בא לידי ביטוי, בציפיות השוק להעלאת ריבית מהירה, כך שלפי ציפיות שוק הנגזרים, הריבית הממוצעת בין נובמבר 2022 לנובמבר 2023 תהיה כ- 1%, בעוד בנק ישראל צופה העלאת ריבית אחת של  0.15 בסוף 2022. הערכת השוק לגבי מהלך מהיר יחסית של העלאת ריבית קיימת למרות שהאינפלציה בפועל בישראל נמוכה מזו של ארה"ב ושל גוש האירו ולמרות הצהרות בנק ישראל לגבי "דרגות החופש" הרבות המצויות בידיו. פער זה בנושא צפי הריבית מסביר חלק מהתיסוף של השקל לאחרונה, שכן העלאת ריבית מהירה כזו בישראל, אם אכן תתממש, במקביל לסביבת אינפלציה נמוכה בהשוואה גלובלית, תעלה את התשואה הריאלית בשקל, ומייצרת לחץ נוסף לתיסוף השקל.

 

השאלה בעניין זה, היא מי צודק? ולהערכתנו, עמדתו של בנק ישראל ונכונותו להפגין סבלנות לגבי הידוק מוניטרי תואמת את תמונת המצב הכלכלית ואת העלייה באינפלציה אל מרכז היעד".

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה