כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום סקירה שבועית בה הם מתייחסים לשיעור האבטלה הרחב שנותר במחצית השנייה של חודש ספטמבר ברמה של 7.9% ומסבירים כי סיום תכניות החל"ת הביא לירידה במספר העובדים הנעדרים זמנית מעבודה מסיבות הקשורות לקורונה ואלו הגיעו לכ- 30 אלף איש בלבד.
בד בבד חלה עלייה בשיעור האבטלה בהגדרה הפורמלית, כלומר של אלו שמחפשים עבודה בפועל, וזה הגיע לרמה של 5.7%. ככל שהשפעת הקורונה דועכת, ושוקע האבק שכיסה את הנתונים, מתברר ששוק העבודה לא חוזר במהרה לקדמותו. הביקוש לעובדים גבוה, אך הוא אינו בהלימה להיצע העובדים.
סקר של הלמ"ס מצא לדוגמא שבמקצועות כמו מפתחי תכנה, מלצרים ועוזרי מטבח, היצע העובדים נמוך מהביקוש. לעומת זאת קיים היצע עובדים שעולה על הביקוש במקצועות כמו מנהלי ייצור, מנהלים בתחום השירותים ועובדי מזכירות. חוסר ההלימה בין הביקוש להיצע מעלה את לחצי השכר במשק, ואם ימשך לאורך זמן, הוא יבוא לידי ביטוי גם בלחצים אינפלציוניים.
עוד מתייחסים כלכלני הבנק לכך שאנחנו מתקרבים למועד אישור התקציב וחוק ההסדרים בכנסת בחודש נובמבר. ועדת הכספים אישרה בשבועות האחרונים שורה של רפורמות, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, החלפת מנגנון האג"ח המיועדות, מס גודש ועוד.
אישור התקציב לשנים 2021-2022 תחת קואליציה מגוונת, מחזק את מעמדה של הממשלה. העברת התקציב צפויה להקרין לחיוב על הכלכלה כולה ועל דירוג האשראי בפרט, זאת לאחר שנתיים ללא תקציב מאושר.
האינפלציה ממשיכה לעמוד במוקד העניינים. בפועלים מסבירים שהאינפלציה הגלומה בשווקים המשיכה לעלות - בשוק האג"ח מגולמת אינפלציה של כ- 2.8% לשנה בשנתיים הקרובות. בבנק עדכנו את תחזית האינפלציה לאחר פרסום מדד המחירים לחודש ספטמבר לשיעור של 1.9% ל- 12 החודשים הקרובים.
בינתיים מחיר הנפט בעולם המשיך לטפס לכ-86 דולר לחבית מסוג ברנט, ותחזיות האינפלציה באירופה עלו. כפי שציינו בתחילת הדברים גם ההתפתחויות בשוק העבודה תומכות עתה באינפלציה גבוהה יותר. אנו ממשיכים להעריך שעיקר הסיכונים הוא לאינפלציה שגבוהה מהתחזית שלנו.
גם נושא העלאת ריבית במהלך המחצית הראשונה של 2022 הפך לתרחיש ריאלי, אומרים כלכלני הבנק. חבר אחד בוועדה המוניטרית תמך בהעלאת ריבית כבר בהחלטה האחרונה. זה אמנם רחוק מלייצג את עמדת הוועדה כולה, ובכל מקרה הרכב הוועדה שונה לאחרונה, אך עדיין זה מאותת על שינוי בהלך הרוח.
גם בקרב יושבי הראש של הבנקים המרכזיים בעולם עולים החששות שהאינפלציה עשויה להישאר גבוהה לזמן ממושך יותר. ככל שנראה עליות ריבית במדינות נוספות כמו בריטניה לדוגמה, זה יעלה את הסיכוי להעלאת ריבית בישראל.
נושא נוסף בסקירת הפועלים הוא האג"ח המיועדות. כזכור, ועדת הכספים אישרה את תכנית האוצר להפסקת הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה, והחלפתם במנגנון שמבטיח השלמת תשואה לחלק של 30% מתיק הקופות. הנפקת האג"ח המיועדות הלכה וגדלה בשנים האחרונות והגיע לכ- 30 מיליארד שקל לשנה. האג"ח המיועדות נושאות תשואה של 4.86% צמודה למדד המחירים לצרכן.
מבחינת האוצר הנפקות אלו יוצרות שתי בעיות: א. הן פוגעות בשוק הסחיר, כיוון שהממשלה מנפיקה כמות קטנה יותר של אג"ח סחירות. ב. הריבית הגבוהה מטילה מעמסה הולכת וגוברת על התקציב. מנגנון הבטחת התשואה הוא מורכב, וזה אולי אחד החסרונות שלו. הגדלת הנפקת אג"ח רגילות במקום מיועדות צפויה להגדיל את הסחירות בשוק האג"ח, כלומר המנגנון החדש פותר את הבעיה הראשונה.
באשר לנטל על התקציב, זה כבר תלוי בביצועים של קרנות הפנסיה. בעולם של ריביות נמוכות ועלייה באינפלציה, קשה לראות שהקרנות ישיגו לאורך זמן תשואה ריאלית ממוצעת של 5% לשנה, כלומר גם למנגנון החדש תהיה להערכתנו עלות תקציבית לא מבוטלת.
השפעה על התשואות – קרנות הפנסיה יהיו מחויבות לנהל את ה- 30% מהתיק לגביו חלה הבטחת התשואה במדיניות השקעות הדומה לזו של שאר התיק, בכדי למנוע מצב של ’סיכון מוסרי’. בהנחה שקרנות הפנסיה ירצו לשמור על תוחלת תשואה דומה לאלו של שנים קודמות עבור העמיתים, רוב הכספים שהתפנו מהשקעה באג"ח מיועדות לא יחזרו לאג"ח רגילות, אלא להשקעות במניות, נכסים לא סחירים וכדומה.
כלומר אנו צפויים לראות את היצע האג"ח הסחירות עולה, ומנגד הביקוש לאג"ח אלו יגדל אמנם, אך בהיקפים נמוכים בהרבה מאשר ההיצע. ההשפעה הכוללת אמורה להיות עלייה בתשואות. יחד עם זאת, שיפוע עקום התשואות מושפע הרבה יותר מגורמים כמו ריביות חו"ל והציפיות לשינויים במדיניות המוניטרית מאשר מכמויות הנפקות, כלומר ההשפעה של הרפורמה על התשואות תהיה מתונה.