רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות קרדיט: אילן בשור

המלצות אנליסטים

IBI: ישראל ממשיכה להשתייך לקבוצת המדינות בעלות אינפלציה נמוכה יחסית

מדד ספטמבר משקף השפעות הנובעות ממשבר הקורונה ומוערכות כזמניות; המדד בארה"ב בשילוב עליית מחירי האנרגיה מערערים את הערכת האינפלציה ומעלים ציפיות להעלאת ריבית בארה"ב

חדשות ספונסר 18/10/2021 15:25

א+א-

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות מתייחס בסקירת המאקרו השבועית לנתוני מדד ספטמבר שהתפרסמו השבוע ומסביר כי בספטמבר אשתקד סביב הכניסה לסגר השני, נרשם מדד שלילי של 0.1%-, כך שעליית המדד בספטמבר הנוכחי תורגמה לעלייה בקצב השנתי ל-2.5% לעומת 2.2% באוגוסט. המדד ללא אנרגיה פירות וירקות עלה בשיעור מתון יותר של כ-0.1%, ובשנה האחרונה עלה בשיעור של 2.1%. 

 

בדומה למדדים הקודמים ועל אף העלייה בקצב האינפלציה השנתי, גם מדד ספטמבר לא הצביע על שינוי בסביבת האינפלציה, אלא המשיך לשקף את ההשפעות הגלובליות הנובעות מאופי המשבר (בעיקר שרשרת האספקה), השפעות פתיחת המשק, שמראה סימני התמתנות מסיימים, וכל זאת במקביל להשפעות עונתיות.

 

כך, עיקר התרומה לעליית המדד בספטמבר הגיעה מגורמים עונתיים, ובראשם מחירי הפירות וירקות, הדיור והמזון. העליות בסעיפים אלו קוזזו בירידה עונתית במחירי הנופש המקומי ובסעיף ההלבשה והנעלה.

 

העלייה במחירי הנופש המקומי נבלמה בספטמבר, עם ירידה של כ-15%, וזאת לאחר מגמת עלייה ממושכת של קרוב ל-40% מתחילת השנה ועד לאוגוסט. אמנם רמות המחירים בסעיף זה עדיין גבוהות מאוד, עם עלייה של כ-20% בשנה האחרונה, אך ניראה כי ככל שנרשם שיפור במצב הבריאותי, סעיף זה וסעיף הנסיעות לחו"ל חוזרים בהדרגה לדפוסי העונתיות הרגילים. 

 

לעומת זאת, בכל הנוגע למוצרים המושפעים משרשרת האספקה וחומרי הגלם נמשכה העלייה והיא בולטת במיוחד במחירי הרכבים ובריהוט והציוד לבית. אמנם לאחרונה התקבלו אינדיקציות לירידה במחירי התובלה, אך גם בהנחה ומגמה זו תימשך, השפעת תורגש רק במהלך 2022, כך שסביר לצפות להמשך תרומה לעלייה במדד מצד מוצרים אלה גם במבט לרבעון-שניים הקרובים. 

 

מבחינת מחירי המזון, בספטמבר נרשמה עלייה עונתית של 0.6%, כך שמתחילת השנה נרשמה עלייה של כ-2.5% בסעיף זה. העלייה במחירי המזון לא מהווה הפתעה של ממש וזאת על רקע העלייה החדה במחירי הסחורות החקלאיות שנרשמה במהלך המחצית הראשונה של השנה. לעומת זאת, במהלך החודשים האחרונים נבלמה העלייה במחירי הסחורות החקלאיות, כך שהתרומה הצפויה מצד סעיף המזון למדד צפויה להערכתנו לרדת מדרגה במהלך השנה הקרובה.

 

לעומת ההתמתנות היחסית במחרי הסחורות החקלאיות, נמשכת העלייה במחירי האנרגיה בעולם, והיא צפויה לתרום להמשך עלייה באינפלציה בחודשים הקרובים. עם זאת, מבחינת השוק המקומי השפעת העלייה במחירי האנרגיה פחותה מזו שבגוש היורו ובארה"ב, הן בהתחשב במשקל נמוך יותר של רכיב האנרגיה במדד (כ-5% לעומת כ-7% בארה"ב וקרוב ל-10% בגוש היורו) והן בהתחשב בכך שמחיר הגז נמוך יחסית במדינות מפיקות גז ביחס ליבואניות כמו מרבית המדינות באירופה, ובשל רכיב המיסוי הגבוה מתוך מחיר הבנזין לצרכן.

העלייה בסעיף מחירי הדירות בבעלות, 0.4%, הייתה בשיעור דומה לספטמבר אשתקד כך שקצב העלייה השנתי, 1.9%, נותר ללא שינוי לעומת אוגוסט. פתיחת המשק והשיפור בשוק העבודה תומכים אמנם בעלייה בשכר הדירה, אך ככל שהירידה באבטלה העמוקה תהיה ממושכת (ממשיכה לנוע סביב רמות של כ-300 אלף), היא תהווה גורם ממתן לקצב העלייה במחירי השכירות, כך שבמקביל לתרומה פוחתת מצד הממשלה עם סיום מודל החל"ת, אנו מצפים לעלייה בשנה הקרובה חזרה לקצבים שאיפיינו את שוק השכירות טרום המשבר, כלומר סביבי של 2.5%-2%. 

 

לעומת העלייה המתונה יחסית במחירי השכירות, נתוני הפעילות החזקים בשוק הנדל"ן למגורים ממשיכים לקבל ביטוי גם בעלייה במחירי הדירות. העלייה החדה בפעילות ובאשראי בחודשים האחרונים הובילו להמשך עלייה במחירי הדירות, ולפי אומדן ראשון מדד מחירי הדירות עלה ביולי-אוגוסט בשיעור של 1.2%, לאחר עלייה דומה בחודש הקודם, כך שהוא השלים עלייה של כ- 9% בשנה האחרונה.

 

הפער בין מחירי הדירות לבין מחירי השכירות אינו בגדר תופעה חדשה אלא משקף את ההתפתחויות בשוק הדיור לאורך העשור האחרון. התפתחות זו משקפת את הפער שבין הביקוש לדירות, שמושפע מאוד מהעלייה החדה במשקל המשקיעים לאורך העשור האחרון, על רקע סביבת הריביות האפסית ופערי המיסוי ביחס לשוק ההון, וזאת לעומת הביקוש לדיור שמושפע מהגידול במשקי הבית ומההתפתחויות בשוק העבודה. כל עוד לא חל מפנה משמעותי בסביבת הריביות ובמידה מסוימת גם במיסוי, הרי שפער זה צפוי להמשיך ולהיות רחב.

 

עם זאת, עליית המחירים החדה במחירי הדירות לא צפויה להשאיר את קובעי המדיניות אדישים, בתקופה הקרובה צפויה להתקבל תגובה שתנסה למתן את פעילות המשקיעים. כפי שעלה לאחרונה מפרסומים במדיה צעדים אלו עשויים לכלול העלאת מס רכישה, מיסוי דירות המשמשות לתיירות, קיצור תקופת הטבת המס למשפרי דיור במקביל לצעדים להגבלת ההיצע.

 

בנוסף, כל עוד בנק ישראל לא ישתמש בכלי הריבית, הוא ימשיך לתרום את חלקו במגבלות אשראי על פעילות המשקיעים. בהנחה והצעדים שיוצגו על ידי משרד האוצר יהיו אכן אלו שפורסמו לאחרונה, לא צפוי מפנה משמעותי בשוק הדיור אלא בעיקר בלימת קצב העלייה במחירי הדירות.

 

סביבת האינפלציה המקומית ממשיכה להיות מבין הנמוכות ביותר בקרב המדינות המפותחות, בוודאי ביחס לזו שבארה"ב ולאחרונה גם ביחס לגוש היורו. מאפייני המשבר הם בעלי השפעה זהה בכל הנוגע למוצרים התעשייתיים/הסחירים תוך שונות בעוצמת העלייה הנובעת גם מאופן התגובה הפיסקאלית למשבר, ממידת ההשפעה של מחירי האנרגיה, שרלוונטית גם לאינפלציה הצפויה בתקופה הקרובה. בנוסף, שונות זו נובעת גם משער החליפין וכמובן ממאפיינים מבניים המשפיעים על אינפלציית הבלתי סחירים. 

 

במבט קדימה, אנו מצפים לסביבת אינפלציה של 1.5%-1% בשנה הקרובה (עלייה של 1.3% ב-12 החודשים הקרובים). תחזית זו ממשיכה להישען על הערכה להמשך תרומה חיובית מצד גורמים המושפעים מאופי המשבר ובפרט הגורמים הגלובליים בחודשים הקרובים, אך להתפוגגות הדרגתית של השפעות אלו במהלך 2022.

 

כמו כן, תמיכה לכך צפויה להתקבל מהצפי לשיפור הדרגתי בלבד בשוק העבודה, מיצוי ההשפעה של מודל החל"ת והמשך התחזקות השקל. מבחינת מדיניות הממשלה, צפויה עליית מחירים חד פעמית לאחר אישור התקציב (בעיקר פלסטיק,סוכר) וככל הניראה גם העלאת מס הרכישה, כאשר מנגד העברת רפורמת החקלאות והתקינה האירופאית צפויים להוות גורמים ממתני אינפלציה במבט לשנה-שנתיים הקרובות.

 

שוק איגרות החוב בארה"ב רשם במהלך השבוע האחרון עליית מדרגה נוספת בציפיות לאינפלציה לאורך העקום. אם בשבוע הקודם העלייה בציפיות נשענה על העלייה במחירי האנרגיה בעולם, הרי שהמהלך האחרון הושפע ממדד ספטמבר ובפרט מתמהיל המדד שהצביע על עלייה גבוהה יחסית ברכיב הדיור. אמנם הערכת האינפלציה הזמנית נשענת גם על צפי לתחלופה בתרומה לאינפלציה, אך בהתחשב בסביבת האינפלציה הגבוהה יחסית, במידה והתחלופה לא תהיה מסונכרנת, הרי שהחשש מפני עלייה ממושכת באינפלציה שתגרור גם לחצים לעליית שכר יגבר. העלייה בציפיות אמנם בלטה בטווח הקצרים, עם עלייה של כ-20 נ"ב ל-2.95% בציפיות לשנתיים, אך רמת הציפיות ל-5 ול-10 שנים עלתה אף היא מדרגה ל- 2.75% ולכ-2.55%, בהתאמה.

 

העלייה בציפיות לאינפלציה בארה"ב לוותה גם בעלייה מהירה בציפיות להעלאת הריבית, מעבר להערכות שעלו בהחלטת הריבית האחרונה בקרב חברי ה-FED. בתמחור הנוכחי החוזים על ריבית ה-FED מגלמים הסתברות חלקית להעלאה כבר ביוני 2022,וכשתי העלאות עד לסוף 2022. העלייה בציפיות להעלאת הריבית השפיעה בעיקר על הטווחים הקצרים-בינוניים ואילו בטווחים הארוכים נרשמה ירידת תשואות, כך שנרשמה השתטחות של עקום התשואות. התפתחות זו משקפת הערכה לכך שבמידה והעליה באינפלציה תוביל את ה-FED להעלאת ריבית, היא תהיה מוגבלת יחסית שכן היא תלווה בהאטה בפעילות.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה