בסוף השבוע הודיעה קבוצת בזן שתשקיע כ-400 מיליון דולר בפעילויות ירוקות, בהן מיחזור פסולת פלסטיק. תחום הפולימרים המתקדמים, המולקולות שמרכיבות את הפלסטיק, נמצא בצמיחה אדירה והפולימרים הממוחזרים צפויים להוות כ-30% מהשוק האירופי ב-2040. במצגת למשקיעים, בזן מסמנת את התחום הזה כ"מנוע הצמיחה השני של החברה".
בזן אינה הראשונה שמנסה לרכב על הטרנד עולמי שמביא ערך כלכלי לחברות שמתחייבות לקחת חלק במאמץ להקטין את הזיהום לסביבה. היא מצטרפת לחברות נוספות, כמו וירידיס שרשמה את ההנפקה המשמעותית ביותר לאחרונה בשווי שוק של כמעט 4 מיליארד שקל, שותפות רא"מ שמתכננת מתקן למיחזור פסולת פלסטיק ולכלל משקאות ויפאורה שהתקשרו עם גרין פט לצורך מיחזור בקבוקי פלסטיק.
ישראל מייצרת כ-4.5 מיליון טון פסולת בשנה, מהם מיליון טון פלסטיק. החלטת הממשלה מיום ראשון, מצמצמת משמעותית (ב-71%) את הטמנת הפסולת עד שנת 2030. המשמעות: בשנים הקרובות צריך יהיה למצוא פתרון שאינו שריפה או הטמנה ליותר מ-3 מיליון טון פסולת בשנה. זו הסיבה שחברות רבות מסמנות היום את הזבל כיעד אסטרטגי.
ממשלת ישראל פועלת בימים אלה כדי להדביק פערים מול אמנת האו"ם והסכם פריז בנוגע למאבק בשינויי האקלים ולהפחתת גזי חממה. אלא שלצד החלטות ממשלה ומדיניות של המשרד להגנת הסביבה, קיים צורך אמיתי בפתרונות למיחזור פסולת, בדגש על פלסטיק. נכון להיום, שיעור המיחזור עומד על רק כ-11% מסך פסולת הפלסטיק השנתית, יתר הפסולת מועברת במקרה הטוב להטמנה, ובמקרה הרע נשרפת באופן פיראטי עם השלכות קשות לסביבה.
כך למשל חברת ורידיס, בבעלות "דלק רכב" בשליטת גיל אגמון, שרשמה את אחת ההנפקות המעניינות כשהנפיקה 5 מיליון מניות וגייסה 177 מיליון ₪, מחזיקה תחנות כוח, מתקני התפלות מים, מטמנת אפעה, וכן – מתקן לטיפול בפסולת פלסטיק והשבת אנרגיה לדלק ממוחזר (RDF).
רק במרץ האחרון, חנכה חברת ורידיס בעפולה את מפעלה למיון פסולת הגדול ביותר בצפון, בהשקעת ענק של כ-125 מיליון ₪, שצפוי לקלוט 40,000 טונות פסולת פלסטיק מדי חודש ולהעסיק עובדים רבים.
לפני כשנה, יפאורה תבורי, בבעלות חברת כלל תעשיות וקרור אחזקות, נכנסה לשותפות עם בלו משקאות וזוהר לוי, להקמת חברה חדשה בשם "גרין פט מיחזור" שתקים מפעל באזור התעשייה קדמת גליל למחזור פלסטיק. לפני מס’ חודשים נחנך המפעל והתחיל למחזר כ-2,000 טונות של פלסטיק מדי חודש.
המפעל של גרין פייט מייצר, לראשונה בישראל, פתיתי PET ממוחזרים בעל אישור למגע עם מזון. כל חומרי חומרי הזינה למפעל מגיעים מהפסולת המקומית בישראל, לרבות פסולת תעשייתית, אתרי פסולת ותאגידי מחזור, וכ-25% מתפוקתו אף יוצאו לחו"ל.
פרויקט נוסף, שייתן מקפצה אדירה לתחום מיחזור הפלסטיק הוא המתקן שמתכננת שותפות רא"מ למיחזור והשבת אנרגיה של פסולת הפלסטיק. רא"מ מציעה למחזר 20% מסך פסולת הפלסטיק השנתית בישראל באמצעות החזרה שלו לצורת המקור – נפט. פסולת הפלסטיק תעבור פירוליזה (חימום שאינו שריפה) בשילוב פצלי שמן שהם תוצר לוואי מתהליך כריית פוספטים, והתוצאה: נפט סינטטי ממוחזר. התהליך מטפל בפסולת פלסטיק מעורבת (ביתית, תעשייתית וחקלאית), לצד מענה לפסולת כריית פוספטים ומאפשר לצמצם את הצורך בשינוע נפט מחו״ל.
למרות המגמה הירוקה וטרנד המכוניות החשמליות, התחזיות מדברות על עליה בביקוש לדלקים פוסיליים ובהם נפט והם צפויים להגיע לשיא של כל הזמנים בעשור הקרוב. מתקן רא"מ יפיק מדי שנה 1.6 מיליון חביות נפט סינטטי ירוק שיחסכו הפקת נפט נוסף ושינועו, לצד הפקה של כ-60 מגה וואט חשמל.
לאחר שקיבלה על עצמה את כל הדרישות הסביבתיות שהוצגו, רא"מ קיבלה אור ירוק מהוועדה המחוזית להתקדם בפרויקט בכפוף לתסקיר סביבתי. המתקן שיקום במישור רותם, ימחזר כ-20% מפסולת הפלסטיק בישראל – כלומר היקף המיחזור בישראל יוכפל פי ארבעה מהיקפו כיום.